הפרק הרביעי של הראיון עם רוז פרי של ANTI-HERO

• אַפּרִיל 25, 2024

מורלי סיבר: הרבה מהלהקות אוהבות את הסיכוי לשחק מול המונים שאולי לא ישמעו אותם אחרת. להקות אחרות כמו הסדר של להסתובב עם כל הלהקות האחרות. מה החלק האהוב עליך ב- Warped?

רוז פרי: ובכן בהחלט זה מושך היבטים שונים מאוד שאתה יודע להיות במצב כזה. אני אישית עוסק בקהל. אם דיברת אי פעם עם אחד המעריצים שלנו, אתה תדע שאנחנו תמיד מפנים זמן עבורם. אנו רוצים להראות להם כמה אנו מעריכים את התמיכה שלהם כי אם לא הייתה לנו את התמיכה שלהם, אין דרך לעזאזל נוכל להגיע למצב שאנחנו נמצאים כעת. יש כל כך הרבה להקות בחוץ שלא מגלות נאמנות למעריציהן ולא מפנות זמן עבורן ואני חושב שזה ממש מצער כי המעריצים שלך מקימים או שוברים להקה. אז באופן אישי אני בדרך כלל זה שמאמן את דוכן הסחורה במשך כל היום וכל אחד אחר סוג של ממריא ומתרועע עם להקות אחרות (צוחק), אבל אני בסדר עם זה. זה לא שהם לא רוצים לדבר עם האוהדים, אבל יש להם קצת תסמונת הכוכבים אני מניח (צוחק). אני פשוט לוקח את הרגע שלי לדבר עם ג'ואן (ג'ט). ואתה יודע שזה ברור שהיה הדבר הנדרש לעשות. זה היה חיוני לחלוטין, אתה לא יכול לצאת לסיור עיוות כשג'ואן ג'ט מתכוונן ולא לומר לה משהו. כי זה כבוד אפילו להיות באותו התחום שהיא משחקת.

מורלי סיבר: הרבה מה שמרשים אותי בך הוא שאתה שולט בגורלך שלך. אתה מנהל את הקבוצה החתומה על חברת התקליטים שלך. כמה חשוב לך לשמור על השליטה בעתיד הלהקה?

רוז פרי: אני אומר מאוד חשוב רק בגלל שאתה יודע, כולם יודעים, בתוך הלהקה מהן היכולות שלי. ברור שהם לא היו שומרים עליי להיות במצב הזה אם לא הייתי עושה עבודה טובה. אז כולם תומכים בזה. ואני חושב שאחת הדאגות הגדולות ביותר שלנו בלהקה היא שאנחנו לא רוצים שישווקו כמשהו שאנחנו לא. אנחנו לא רוצים להיות מתויגים למשהו שאנחנו לא. ובעיקר עם נשים בלהקה, ניקול ואני בהחלט לא רוצים שיימכרו כאל סמל סקס. אנחנו בראש ובראשונה מוזיקאים. לא אכפת לי שאנחנו נקבות. אנחנו מוזיקאים. אנו רוצים שיתייחסו אלינו באופן שווה. ובעיקר, אתה יודע, עם מה שענף התקליטים הוא הרבה מהזמן, נראה שהוא דואג יותר למה שניתן להחלפה לעומת הכישרון האמיתי בימינו. ואתה יודע, אנחנו purist במובן הזה. אנחנו מוזיקאים. אנו כותבים חומר משלנו. איננו מסנכרנים שפתיים. אנו למעשה יודעים לנגן על כלי הנגינה שלנו ולהופיע בשידור חי ואנחנו לא רוצים שכבוד או שלמות שלנו יושפעו אי פעם באופן בו אנו חשים שאנו לא נאמנים לזה.

מורלי סיבר: עברת סתם את מחליק ההופעות בקיץ. מה הלאה ללהקה?

רוז פרי: אממ, בעצם פשוט להמשיך ולעשות את מה שאנחנו עושים ולראות לאן העתיד לוקח אותנו. אתה יודע שתעשיית המוזיקה כמו שאמרתי די בלתי צפויה. (צוחק) אתה אף פעם לא באמת יודע מה עומד לקרות, אתה יודע. כשנחתמנו ​​לחברת יוניברסל להפצה שלנו, בשום דרך מעולם לא שלחנו ערכת עיתונות יחידה. איך זה קרה, הם הגיעו אלינו. לא הייתה לנו שום כוונה אפילו לחתום על דבר כלשהו וכאשר זה לא היה משהו שנמצא בראשנו. היינו מאושרים לגמרי עם העניינים, בכנות כל כך, הגענו למצב שאנחנו הולכים לחכות ולראות. אנו ממשיכים לעשות את מה שאנחנו עושים, את מה שאנחנו עושים הכי טוב ולראות מה קורה.

מורלי סיבר: עוד משהו שאתה רוצה לספר לי על הלהקה שלא שאלתי?

רוז פרי: אף אחד מהשירים בתקליטור אינם שירי אהבה. אני רק רוצה להבהיר את זה. (צוחק) אני מגלה שהרבה אנשים נראים תחת התפיסה השגויה שנשים יכולות רק להתעלם מחברים לשעבר. לא נכון בעצם. במציאות אנו יכולים לחשוב על דברים שמחוץ לזה. (צוחק) אז אף אחד מהם אינו שירי אהבה. אף אחד מהם אינו "אני שונא אותך. הרסת את חיי בגלל שאתה אדם טיפש. " לא. שום דבר כזה. זה בהחלט סטריאוטיפ שאנחנו לא רוצים להתאים אליו.

מורלי סיבר: ציין בכדי.

רוז פרי: כן בסדר. (צוחק) ואני רוצה להודות לך מאוד על הראיון.