הוסף וכשאתה ספוג בלהבות
האם אי פעם הרגשת שהחיים שלך היו כל כך בלגן חם שאתה עלול לשרוף באופן ספונטני? כאשר הכל חם מכדי לטפל בחיים האמיתיים שלך, מדוע לא להירגע ולהחיות עם ספר טוב? ספרו של דייוויד סדאריס, כשאתה שקוע בלהבות הוא ספר מצחיק בשקט ומבוגר מאוד.

אולי מר סדאריס פיתח חוש הומור כשהיה צעיר ומוטה בטיקים כתוצאה מהנטיות הכפייתיות שלו. חוש הומור הוא תכונה חשובה לטפח כאשר יש לך הפרעה כמו הפרעת קשב או הפרעה כפייתית אובססיבית. בעשרים ושניים סיפורים של ספר זה, דייוויד סדאריס משתמש בחוש ההומור המפותח שלו כדי לתת לנו הצצה למצב האנושי. הנופים תובעניים, נוקבים ומדי פעם סורגים.

"מדור העישון" מתעד את הקסם של דייוויד סדאריס מעישון וחיפושיו להפסיק לעשן, ביפן, אחד השווקים הגדולים בעולם לטבק. עבור כל מי שעישן, הרבע האחרון של הספר יכול להעניק תחושה של דז'ה וו, אבל בצורה הומוריסטית, דיוויד סדאריס. מהסיגריות הראשונות, ששימשו כאביזר גברי ועישנו כשסיגריות עדיין עישנו בכל מקום - אפילו בבתי חולים, עד לדראג האחרון, בשדה התעופה של צ'רלס דה גול, סיגריות היו חלק ממארג חייו. פרק זה נותן תובנה על כמה מחייו שנבנו סביב עישון.

"זה אמור" לוקח אותנו לחייה של הלן, אישה מבוגרת עם דיבור מלוח וחוות דעת מהודקות. היא הייתה שכנתם של דייויד ויו, בן זוגו לחיים של דייוויד. הלן הייתה חררידאן זקנה ומצומצמת, ששלטה על החדר בבניין הדירות שלהם בניו יורק. היו לה דעות נחרצות על כולם ועל כל הדברים שבעולמה. סיפור זה עוקב אחריה מאז שהייתה אישה נמרצת שבעים ומשהו ועד התקופה בה סבלה בירך ובשבץ מוחיה, ואחריה מותה בבית החולים. אני מצפה שהלווייתה של הלן הייתה מלאה בסיפורים הנוקבים של חייה, האחת חיה כדמות, ובמונחים שלה.

האם עשית אי פעם משהו שאם היית רואה מישהו אחר עושה את זה היית מניד את ראשך בגועל? הפרק השורר "עיר ומדינה" בוחן תופעה זו. הפרק מתחיל בכך שדיוויד סדאריס מבחין בזוג לבוש היטב, מבוגר במטוס. הם דבקו באריכות רבה בכל דבר. מה שהפך את זה למדהים זו שפתם כשהם אוחזים. התלונות של הזוג המכובד למראה היו מלאות בארבע מילים. הצמד הבלתי צפוי הזה הותיר את סדריס תוהה איך נראו חייהם. בהמשך, נסיעה במונית משדה התעופה מוסיפה לתחושה הסוריאלית של היום. השיחה מתחילה בתמימות בהערות של נהג המונית על שמו של דייוויד, והוא אומר כי ניו יורק היא "מקום משביע רצון." הוא שואל את מקצועו של דוד ומעמדו הכלכלי. ואז נהג המונית, הזר הזה של סדאריס, משיק פרשנות מורחבת על מיניות, החיים בכפר המערבי של ניו יורק והמלצותיו לדוד. שתי החוויות הללו משאירות את סדריס מנענע את ראשו, באופן מטפורי. אחותו, איימי, מחכה לו בסוף הנסיעה במונית. יש לה קצת ספרות בשוק הפשפשים שתוכל לחלוק איתו. הם מבלים בצחוק על המגזין הזה, שבמקרה הטוב, אפשר היה לכנותו בטעם מפוקפק. דייוויד מסמל את שיחתו עם נהג המונית ואת זמנו בילה לשתות מעט יין תוך עיון במגזין חסר הטעם הזה. הוא חווה את אחד מאותם רגעים "אההה" שבהם אנו רואים את עצמנו ואת מעשינו כאילו מרחוק.

זה לא ספר שמציג קומדיה סלפסטיק שתשמור אותך מייללת מצחוק במשך שעות. במקום זאת, הוא מלא חיוכים, כמה צחוקים גדולים ורבים מאותם רגעים "אההה" שבהם נוכל להכיר כמה מאמיתות החיים. השפה ב 324 העמודים מעוררת רגשות עוצמתיים. קריאה טובה למי שלא נרתע מנושאים למבוגרים בלבד. זה לא יעבוד לאנשים שלא מכניסים ארבע מילים סקאטולוגיות של אותיות בחומרי הקריאה שלהם.

הנהלת CoffeBreakBlog קיבלה את הספר הזה ללא עלות. לא שילמו לי על הביקורת הזו.

ספר זה הוא קריאה נהדרת למי שמעריך כתיבה והומור טובים.

כשאתה שקוע בלהבות


הוראות וידאו: DIY Clothes! 4 DIY Shorts Projects from Jeans! Easy (אַפּרִיל 2024).