סיפורה של אמנדה - כניסה מס '3
יום שני, 18 באוגוסט 2003

ובכן ברור שהדברים מתחילים להגיע אליי. היום עברתי את ההתמוטטות הראשונה שלי. זו הפעם הראשונה שבכיתי מאז שתזמנתי את הניתוח לפני שבוע. ניסיתי כל כך קשה להישאר חזק כי אדון יודע שיש כל כך הרבה אנשים בחוץ שיש להם את זה כל כך גרוע ממני. טוני ואני מחרגרים הרבה לאחרונה, נראה שהפכתי למפלצת שלמה ואפילו לא מבינים אותה. אנחנו מתווכחים על דברים קטנים ומטופשים ואני פשוט מתעצבן כל כך ואפילו לא מדבר איתו בשאר הלילה. אז למען האמת התחלתי לפרוץ כוורות הלילה. אני מניח שהלחץ סוף סוף הולך בדרכי איתי.

אני מבקר באתר של אנשים עם בעיות פוריות כל לילה במשך הלילות האחרונים בתקווה לקבל את התמיכה שאני כל כך זקוקה לה. מי עדיף לדבר על הדברים האלה מאשר עם אלה שעברו את זה, נכון? הבעיה היחידה שיש לי היא שבכל פעם שהנושא של כריתת הרחם שלי עולה יחד עם הגיל והאבחון שלי, יש לי כל כך הרבה אנשים שמנסים לדבר אותי על זה. אני די מרגיש ככה ביחס לכל העניין: הנשים באתרים האלה מתרגזות כל כך על כך שאנשים לא רגישים יכולים להיות בבעיות שהם חווים, ומייחלים שאנשים יתייחסו רק לעסק שלהם ויפסיקו להציע עצות בלתי רצויות, נכון? ובכן, גם לא ביקשתי את חוות הדעת הרפואיות שלהם, רק ביקשתי עצות כלשהן להתמודד עם כל הבלגן הזה. דעתי מורכבת ואני שלווה עם ההחלטה שלי, אני רק מחפש עזרה כלשהי בהתמודדות עם עיבוד כל זה. כמו שאמרתי לטוני היום, אני לא רוצה לעשות את זה, אבל אני יודע במוחי ובלבי שזה מה שאני צריך לעשות, אבל זה לא מקל על ההשלמה שלעולם לא יהיה לי ילד. זה כואב עכשיו ממש כמו שהיה בהתחלה ואני בטוח שזה יפגע באותה מידה 30, 40 ואפילו 50 שנה בהמשך הדרך. רק בגלל שקיבלתי את זה, זה לא אומר שאני צריך לאהוב את זה.

ובכן, הלילה הולך להיות קצר, לקחתי את דרבוצ'ט בגלל הכאב, ואת בנדריל על הכוורות, כך שאני חושב שהגיע הזמן שאפגע בשק.

***************

לאחר שסבלה משתי הפלות, מחלות שחלות פוליציסטיות, אנדומטריוזיס ומחלת קבר, אמנדה בחרה לעבור כריתת רחם בכדי להקל על כאביה. היא עברה ניתוח ב- 9 בספטמבר 2003.

בדוק שוב מדי יום עבור תשלומים חדשים של "הסיפור של אמנדה."

הוראות וידאו: תיעוד: מסתננים עוברים את ביקורת הגבולות עם כרטיסים של ישראלים (אַפּרִיל 2024).