ראיון עם ונדי טוקונאגה, מחברת הרומן ללא צוחק
חלק ראשון

ש: מה הייתה ההשראה שלך לכתיבת No Kidding?

ת: תמיד היה נדיר לראות דמות נשית בספר, בסרט, במחזה וכו ', שהרגישה שהיא לא רוצה להביא ילדים לעולם. בסוף הסיפור היא שינתה את דעתה ו"ראתה את האור ", או אחרת נענשת איכשהו על בחירתה, או שיש לה חרטות עמוקות על כך שלא הפכה לאם. רציתי ליצור דמות אישה שידעה בעומק ליבה שלהילדים לילדים זה פשוט לא משהו שהיא רצתה לעשות. אבל היא לא קרה או אנוכית או חייזר מכוכב אחר. והשמיים לא נופלים בגלל החלטתה!

ש: מהן המחשבות שלך לגבי בחירה להיות חופשיית ילדים? איך או מדוע החלטת לעצמך סגנון חיים זה?

ת: מאז שהייתי ילדה קטנה ידעתי שילדים עם ילדים פשוט לא מושכים אותי. ראיתי שלנשים מוטלת האחריות העיקרית לשאת ולדאוג לילדים וחשבתי שזה די לא הוגן. וגם היום הדברים הייבן השתנו הרבה, לדעתי. יש לי גם הרבה אינסטינקט אימהי ותפקידים נשיים מסורתיים לא היו מושכים אותי. תמיד השתוקקתי לשותפות שוויונית עם גבר וחשבתי שילד ילדים ישבש את זה.

ש: מדוע לדעתך החברה שלנו כל כך מרוכזת בילדים?

ת: imp לא בטוח שהחברה שלנו היא, למעשה, כל כך מרוכזת בילדים. לנשים הרבה מסרים מעורבים. מצד אחד נאמר שלהיות אם זה "התפקיד החשוב ביותר בעולם", ובכל זאת הממשלה מתעלמת ממצוקותיה הכלכליות של אמהות באומרה בעצם, "את בעצמך." ורוב הגברים אינם רואים בגידול ילדים כל סוג של עבודה יוקרתית. האידיאל בחברה שלנו הוא עדיין הגבר שמביא הביתה את הבייקון והאישה שנשארת בבית עם ילדים. וכאשר יש מצב שהתפקידים מתהפכים זה כל כך יוצא דופן שהוא הופך לסיפור שער למגזין - Man Stay Home to Care for Children: Film at Eleven!

עם זאת, כן, אני מרגיש שבחברה הכללית מצפה מנשים להביא ילדים לעולם וחושב שזה מוזר כשאישה אומרת שהיא לא רוצה ילדים.

*****************

חלק שני מהראיון שלי עם וונדי יפורסם בשבוע הבא! קרא את מחשבותיה על מה שמכונה "סטיגמה חופשית לילדים" - וגלה מה יש לה במשותף עם הדמות הראשית שלה אודרי!