סקירת CD - קיפ וינגר - מהירח לשמש
זו אחת הביקורות הקשות שעברתי אי פעם. אתה מבין, תקליט הסולו האחרון של קיפ וינגר הוא בהחלט, באופן חיובי, אחד מאוספי המוזיקה המהממים והפנומנאליים ביותר ששמעתי מעודי. איך אתה מתאר שלמות? המשך ... אתה מנסה את זה! אוקיי, אני הולך לנסות לזמן את כל שמות התואר והמטאפורות שאני יכול ולתת לזה פסק.

מסיבה לא מוסברת, מעולם לא נכנסתי לווינגר בשנות ה -80 / 90, (האובדן שלי) וזה לא היה עד 2006 כנף IV שזכיתי לשמוע את הלהקה. התקליט הזה בעט בי בריבוע בפרצוף. כל רצועה בודדת בדיסק ההוא הייתה השיר הטוב ביותר של הלהקה, והשיאים היו הרבה! זה נשאר בין הרשומות האהובות עלי בכל הזמנים.

בעקבות ההצלחה של אותו CD, מהירח לשמש ממשיכה לטפס מסלול של מצוינות אמנותית. בקיצור, זה נירוונה מוחלטת. חששתי לשמוע את זה מכיוון שהטריילר שקבע תצוגה מקדימה של התקליטים כלל כמה קטעים משכנעים לחלוטין. הטיזרים לא אכזבו.

ראשית, זה לא שיא ווינגר. יש כמה רגעים של רוקין, אבל בסך הכל התקליטור הזה נוסע קילומטרים רבים מבחינה מוזיקלית ואינו תקליט רוק טיפוסי. קיפ שיתף פעולה עם המפיק / המוזיקאי הטורקי סנק ארוגלו על חלק מהפרויקט, אך בעיקר האשראי לתקליט נופל על האיש עצמו. קיפ הפיק, הנדס וערבב את התקליט וכן ביצע בס, גיטרה, סינטה, פסנתר וכמובן שירה.

אתה יודע איך שירים מסוימים מבוססים על הריף הגיטרי הזה או על האפקט הקולי? ובכן, אבני הבניין העיקריות להצלחה עם התקליט הזה מתבססים כולם סביב שני גורמים עיקריים --- כתיבת השירים הסופרלטיבית והשירה המרתק של קיפ.

פוטוקוקט

אני לעולם לא אוכל לעשות צדק עם השירים כאן אבל אני אנסה את זה.

קטע הפתיחה "Every Story Told" צועד בביטחון ומציב את הרף גבוה עם מסירה ווקאלית מעוצבת להפליא. החלק האהוב עליי בתקליט הבא עם "כלום". בתי העירה שהשיר ממש מוזר כי זה כמו חבורה של שירים שהורכבו שלא אמורים לעבוד במציאות. עם זאת, כל החלקים נפגשים כמו כמה מכשפות מרושעות שמתבשלות והתוצאה מדהימה. הפזמון כאן בהחלט גרם לאוזניים שלי להתגלגל ולהצטייד בסיגריה --- פשוט נשגב !!!

קיפ מבקר את שטח ההילוכים באופן דרמטי עם "לאן תלך", וקולותיו הנלהבים הם גולת הכותרת. "עמוד ודפים" מדהים לגמרי ... כמו מפל מפל בסביבה אקזוטית או תפאורת חג מולד עם מפל שלג ראוי לגלויה.

"רוחות הרפאים" השאפתני הוא הפיכה של קיפ לטריטוריה תזמורתית ולמרות שהיא פוסעת בדרך פחות רתומה, היא מתחילה למצוא חיבה לאחר מספר מאזינים. הטעם הדרמטי של "בעיניך חיים אחרים" מרתק והתמזגות החלקים האקוסטיים עם הרגעים המקהריים המוזרים מביאים למערכת יחסים הרמונית באמת.

"בורח" ו"קליפורניה "נחתכים מאותו בד ושניהם פיסות שלמות. קיפ שר את הזבל מתוך "בורח" והויבה הנינוחה בחוף המערבי של "קליפורניה" היא מעולה!

אנו חוזרים למגע עם "מה שאנחנו" ו"משחק אחד גדול "מהפנט עם הלחן שלו באטיות. קיפ מצליח לבוא עם קו קולי נוסף ומפואר בסרט "למה". איטי ומכוון, השיר הזה פשוט מחליק יחד עם חן שהוא כמו מלכותי. "סיבה להאמין" כמעט ונשמע לטוטו, עם וו דינמי עדין.

סגירת הרשומה היא מסלול פנומנלי שכמעט אין לי מילים עליו. השיר "איש קדוש" הוא הספד לדימבג דארל. עם סתם פסנתר, צ'לו ונבל, השיר מונע באופן קולני בלבד. הפסוקים מספיק מעוררי דמעות אך הפזמון עם שירה רב-רצועה שומט לסתות. זה פשוט אחד השירים היפים ביותר ששמעתי בחיי.

מדהים לחשוב שקיפ הצליח לסדר 13 מסלולים שעשויים מסוג זה. אתה פשוט מנענע את הראש מההתחלה ועד הסוף כמו שנחתך אחרי זבובים חתוכים מדהימים. בדוק את ה- MySpace שלו לבדיקת טעם ואמר לי אם אני טועה. לסיכום, הרשומה הזו לא פחות מפנומנלית וקיפ ווינגר מבריק ממש !!!