נשים ללא ילדים הגדלות במספר

• אַפּרִיל 19, 2024

בעוד עשור רועש משיחה מרוכזת ילדים, המאזינים עשויים להסיק כי לחיות חיים נטולי ילדים הם מיושנים ללא תקנה ובירידה. עם זאת, בשנת 2003 כותב החוקר רוזמרי גילספי מנקודת מבט מנוגדת. במאמר שלה "ילדים נטולי נשיות: הבנת זהות מגדרית של נשים חסרות ילדים מרצון", מציינת גילספי מחקרים שחשפו כי מספר הולך וגדל של נשים (במדינות בהן יש מניעה נגלית) בוחרות להישאר ללא ילדים: "בבריטניה מעריכים כי לרוב 25 אחוז מהנשים שנולדו בשנת 1973 לא ילדו ילדים (מגמות חברתיות 2000). "

מעבר למספרים ולנתונים, גילספי מראיינת 25 נשים ללא ילדים. כל המרואיינים שואפים להגדיר, 30 שנה לאחר שיא תנועת הנשים, את חייהם בתפקידים שאינם אמא.

חברות עדיין סטריאוטיפות נשים נטולות ילדים מרצון במונחים שליליים נרחבים: סוטות, טרגיות, לא נורמליות, לא דומות. הראיונות והמחקר של גילספי מראים שנשים מסוגלות להתעלות מעל מבני תקשורת סמכותיים וכוח המבקשים להגדירם. הם מסוגלים להתעלות מעל לפטפט התקשורתי ולאמץ חיים שמרגישים אותנטיים יותר, עוברים מעבר לרעיונות מסורתיים של נשיות.

גילספי מבקש לשאול שאלות מסקרנות: "מדוע נשים, ולא אחרות, דוחות את האימהות? איזה פן של האימהות הן דוחות, ומה הערעור של אורח חיים ללא ילדים?"

הראיונות שלה חושפים מגוון של סיבות לבחירה שלא להתרבות: חופש בחירה, חופש לנסוע, שקט ושלווה, חופש מ"השתמטות "של אימהות, שיקולים כלכליים, שמירה על קשרים חזקים עם בני זוג, חברים וקהילה, פחד מפני אובדן היבטי חיים מוערכים.

מרואיינת אחת קובעת, "מבחינתי, זה (אימהות) זה כמעט כמו לא להיות משעבד, אבל בכל מה שקשור לכל האחרים ולהתקשר חוץ משלך. אני חושב שבחלקו אתה צריך לאבד את זהותך כאדם אינדיבידואלי כדי להתמודד עם הטיפול ילדים ומעבורת אותם לכאן, לשם ובכל מקום. "

וכולנו עדים לקרובי משפחה וחברים שאמנם משתעבדים לתרבות ילדים: אמהות כמשרתות אצילות - אנשים מעורפלים ובלתי מוגדרים לחלוטין המסורים לצרכים של אחרים.

עם זאת, היכולת לטפל בזולת אינה תכונה שלילית בפני עצמה. אנשים לפעמים שואלים אותי, "אתה מבלה כל כך הרבה זמן בטיפול בכלבים שלך, למה אין לך רק ילדים?" אני עונה, "ילדים אנושיים ממלאים מקום נפשי יותר." וזה באמת זה - הכלבים שלי מאפשרים לי מרחב חופשי-נפשי. ילדים מגיעים עם מטען מלא בשטויות התקשורתיות / התרבותיות העדכניות ביותר. כשאני חוזר הביתה, אני נהנה משעות שקט שלא ממלאות פטפוטים על תרבות ילדים ותקשורת לילדים.

בביקורים אצל חברים עם ילדים, השיחה מלאה תמיד בסיפורים על מעונות יום, מורים, מדים מעודדים, התעמלות, אופנה לילדים, טלוויזיה לילדים, משחקי ילדים. חברה אחת יכולה לקיים שיחה ארוכה על שעה על דורה הסייר, אבל כשאני שואלת אותה שאלה על תחומי עניין מחוץ לתחום הילדים, עיניה זורחות והיא בוהה בי כאילו התחלתי לדבר בשפה לא ידועה.

מדובר באישה שפעלה בעבר בקהילה שלה - התעניינה באמנות, בסביבה, בטבע, בחדשות. עכשיו, כשאני מבקר אותה אני יושב ומקשיב. ויתרתי מזמן על דיברתי על חיי שלי. חבר שלי הוא נהג נלהב, מנהל חברתי, מתווך מדיה, מעצב אופנה וטבח לילדים. בעלה נראה שולי - דמות מעורפלת ומוצלת שאבדה ללא תקנה בהמולת תרבות הילד.

סלידה מתרבות הצריכה מזכירה לי כל הזמן להעריך את חיי ונישואיי ללא ילדים. בנוסף, תרבות הצריכה המכוונת לילדים היא בכל מקום. אי אפשר לעקוף בלי לעשות בחירות קיצוניות באורח החיים.

היה לי העונג לפגוש ממש כמה משפחות ששאפו לדחות לחלוטין את תרבות הצריכה בביקור בצפון קנדה - קהילה מנותקת לחלוטין מהטלוויזיה והאינטרנט. ילדים לומדים בבית. שם, היו לי שיחות נעימות להפליא עם ילדים - לא מודגשות בגלל המלאכותיות של תרבות הצריכה. נזכרתי באיזו ילדות קסומה כאשר עבודה ומשחק בחוץ הם המוקד של פעילויות יום יום.

ברור, זה לא מעשי עבור רוב האנשים לחיות בהגדרות מרוחקות שמוסרים בקלות מתרבות ההמונים. לכן, אני יוצר מקלט משלי הרחק מהתרבות המטורפת הבלתי פוסקת שלנו. אני שמח לחזור לבית שקט, לפנות זמן לקרוא, להירגע ולהתכרבל עם הכלבים שלי, לצאת לטיולים ולהתמקד ביצירות האמנות שלי. אני לא מקנא בחברים שנקלעו למפץ קדחתני ורועש של גידול ילדים אמריקאים.

וזה גם מנחם לדעת - למרות התיאוריה של משווקי המדיה ההמונית של נשים כבובות רובוט הממתינות בכיליון עיניים לתכנות לפי הטרנד החדש ביותר - יש נשים שם בחשבון בקפידה כיצד הבחירות הפוריות משפיעות על חייהן ועל העולם.מחקר מדעי מעניק לנו נקודת מבט מאזנת - נשים הדוחות את התפקיד של אנשים-תענוגות תמידיות ומבקשות למצוא מושג עצמי אותנטי.

כפי שמבחינה בחוכמה אישה צעירה שהתראיינה בעיתון של גילספי, "הבנות שאני פוגש איתן בעבודה ... כל מה שהן הופכות להיות זה ... ילדה. הן הופכות לאם וכל שאר האישיות שלהן פשוט נעלמה כמה בנות לא יכולות לדבר על שום דבר אחר. לנסות לדבר על משהו אחר זה כמו: אני לא יודע על זה או שאני לא יכול להתמודד עם זה. הם חוזרים לדבר על גנים או מה (ילדים) עושים ב חמישה חודשים ומה שהם עושים אחרי שנה וכל העסק הזה ... זה רק גורם לך לחשוב. זה לא רק מזל טוב בבית החולים וכל הקלפים. זה השנים והשנים שאחרי. "

הוראות וידאו: המחיר שמשלמות הצעירות החרדיות שדוחות את גיל הנישואין (אַפּרִיל 2024).