תקשורת לאחר הפלה
אנו חיים בתרבות שבה נראה כאילו אנו חולקים מידע אישי. אנו אוספים את הצהובונים כדי שנוכל לדעת מה קורה עם ידוענים. אנו מציוצים, שולחים טקסט ומעדכנים את סטטוס הפייסבוק שלנו. יש לנו אשליה של קשר טוב יותר מאי פעם. עם זאת, אני סבור שלרוב, אשליה היא בדיוק מה שהיא.

אנחנו מדברים הרבה על דברים. אנחנו מדברים על המכוניות שלנו, המחשבים והטלפונים הסלולריים שלנו. אנחנו מדברים על דברים שקורים אך רק בדרכים כלליות מאוד. מכיוון שחלק גדול מהתקשורת שלנו נוגעת לביצוע מהיר יותר בימים אלה, לעתים רחוקות אנו מרחיבים על תחושותינו, מחשבותינו ורעיונותינו. אנו מכירים את כל הפרטים החצופים על פרשיות ידוענים, אך אנו אף פעם לא שומעים על אופן ההרגשה של האדם או מדוע עשו את מה שהוא עשה עשה .. הגענו לנקודה בה רבים מהדברים שאנו אומרים הם קטעי שטף שטחים.

אין שום דבר רע בעשייה מהר יותר בהכרח. ובכל זאת, אני חושב עבור אנשים רבים, צורות התקשורת המקוצרות הללו הופכות לנורמה יותר ויותר. אנו מאבדים את היכולת לשבת עם אדם אחר, ללא הסחות דעת ופשוט לדבר. לדעתי היכולת לדבר כך חשובה במיוחד אם עברת הפלה.

דיברתי עם הרבה נשים שעברו הפלות, והדבר היחיד שאני שומע שוב ושוב הוא שנשים מרגישות לבדן לאחר הפלה. נראה שלא משנה אם יש לך בן זוג תומך, רופא מדהים או המון חברים - הבדידות נשארה. אני מרגישה שיש לי רשת תמיכה ממש גדולה של אנשים שאכפת לי ממני, אבל עדיין הרגשתי כמעט לבד באופן פריקי אחרי ההפלות שלי. איש במעגל החברים והמשפחה המיידי שלי לא חווה הפלה. למרות שהם היו אוהבים ותומכים, הם לא היו שם.

עלינו לתקשר בדרכים שאינן שטחיות כדי למצוא תמיכה בעצמנו ולתמוך באחרים לאחר הפלה. אני לא אומר שאתה צריך לבטל את חשבון הפייסבוק שלך או להפסיק לעדכן את דף MySpace שלך. למעשה, לפעמים אתרי רשת חברתית יכולים למעשה לעזור לכם למצוא תמיכה. אבל ברגע שאתה מוצא את זה, אתה צריך להמשיך לנהל שיחות רציניות. אם נשים שעברו הפלות היו מוכנות לחלוק את סיפורן, היו קורים שני דברים. ראשית, נשים אחרות שעברו הפלות היו מרגישות פחות לבד. שנית, האוכלוסייה בכלל תרגיש בסדר עם דיון בהפלה. אנשים שלא סבלו מההפסדים הללו עדיין ירגישו בנוח לדבר עליהם עם אנשים שהיו להם.


הוראות וידאו: נתניהו בנאומו לאחר הבחירות: "הבאתם הישג דמיוני מול תקשורת מגויסת" (מרץ 2024).