פחד קטלני
שלום, וברוך הבא! עדיין חם וקיץ כאן, אם כי אני אוחז בתקווה לבואו הקרוב של הסתיו. עם זאת, לא עצרתי את נשימתי. אבל הצלחתי לבצע די הרבה קריאות תוך כדי שהייה בפנים במקום בו זה מגניב, במקום לשבת בחוץ בחום האומלל והלחות.

הפעם יש לי את האחרונה מהסינתיה עדן, פחד קטלני (גרנד סנטרל, קיבל מהמו"ל). סוכנת ה- FBI, מוניקה דבנפורט, ידועה בצוותה כמלכת הקרח, אך תוספת חדשה לקבוצה לוק דנטה מכירה אותה טוב בהרבה ממה שרוב שאר חברי האגף לשירותים טוריים עושים, והידע שלו עליה הוא אינטימי. מוניקה לא נותנת לאף אחד להתקרב אליה כל כך, לא לפני כן ולא מאז, והיא לא מתכוונת לתת לדנטה לעבור את ההגנות שלה שוב. אבל כשהם מוקצים לעבוד יחד סדרה של חטיפות והרג, זה הרבה יותר אתגר לשמור על עברם בעבר. במיוחד כאשר העבר של מוניקה מתקשר עם המקרה הנוכחי שלהם. גם הרוצח שאחריו קרוב. הרבה יותר קרוב ממה שהם מבינים עד שיהיה מאוחר מדי, כשהוא מפנה את מראותיו למוניקה. דנטה ומוניקה הם קבוצה נהדרת, ודנטה לא ניתן לעמוד בפניהם, כמו שמוניקה מגלה די מהר. אמנם עדן שונה במקצת, מכיוון שאין שום פיתול פרנורמלי לסיפור, אבל זה עדיין קיטור הסימן המסחרי שלה בין הגיבור לגיבורה שלה, כמו גם המתח המתוח העובר בכל הסיפור. מוניקה, למרות עברה, היא אישה חזקה מאוד, עם יכולת לאהוב יותר ממה שדמיינה אי פעם. לדנטה אולי אין את הפצעים הקשים בנפשו שמוניקה נושאת, אבל הוא עדיין לא התגבר עליה, וכעת כשהיא כל כך קרובה, אין לו שום כוונה לשחרר אותה שוב, במיוחד כשהוא מתחיל לעבור את ההגנה. קירות סביב ליבה. ברצינות לוהטת, זו תגרום לכם להפוך דפים, גם אם תגלו את זהותו של הנבל, רק כדי לוודא שתקבלו את הסוף המאושר הזה שאתם יודעים. אני שואל ארבעה מחמשת החצים של קופידון עבור זה.

עד הפעם הבאה, קריאה שמחה!