להגנת בור הנחש
לפני "בור הנחש" (1948) שימשו בדרך כלל סרטים שהציגו מחלות נפש כדי לשכבה או לקידום המאפיינים של סרט אימה כמו "הקבינט של ד"ר קליגארי" (1920) ו- "M" (1931). זה היה בגלל "בור הנחש" שסרטים כאלה כמו "מארני" (1964), "אחד שטס מעל קן הקוקיה" (1975), ולאחרונה, "נערה מופרעת" (1999), לא היו רק הגורם ל חקר מחלות נפש אך הטיפול או היעדרו נחקר על מסך הכסף ובמציאות.

בהתבסס על הרומן של מרי ג'יין וורד, "בור הנחש" הוא על וירג'יניה קנינגהם, אישה שמוצאת עצמה מטופלת בבית החולים הממלכתי ג'וניפר היל ואינה יכולה לזכור איך הגיעה לשם. אז היא מחפשת את התשובות בסביבתה החדשה והמפחידה. הרומן עצמו היה שנוי במחלוקת בפני עצמו מכיוון שהוא התבסס על החוויה הסמויה של וורד עצמה בבית החולים רוקלנד, שם הייתה עדה ממקור ראשון כיצד מטופלים בחולי נפש.

במאי הסרט, אנטול ליטבק, נקט גישה דומה עם שחקניו וצוותו כדי להתכונן להפקה. כולם נסעו איתו למוסדות נפשיים כדי לחזות במה הם עובדים כדי לנסות להציג באופן מדויק על המסך. כוכבת הסרט אוליביה דה האווילנד, לקחה את ההכנה ללב וספגה את עצמה בחייו של מטופלת נפשית. היא התבוננה בנהלים של טיפולי התחשמלות ומפגשי טיפול. היא גם נכחה בארוחות הערב והריקודים שהיו דומים מאוד לזו שהוצגה בסרט.

והעבודה השתלמה. בציורו של דה-הווילנד, שהיה מועמד לאוסקר "של" וירג'יניה קנינגהם ", השחקנית מביאה אותנו לאהדה על מצבה העדין בו נראית סיפורו של הסרט בין מצבה הנוכחי של וירג'יניה להיתקע בבית החולים, עם האבחנה שלה שהיא סכיזופרנית וימיה לפני כן.

עם שחרור הסרט, "בור הנחש" התנדנד לא רק הוליווד בגלל היותה סרט מציק אלא גם התחום הרפואי. על פי פרסומי הפרסום של פוקס מהמאה ה -20 לסרט, הם מצביעים על כך שהחקיקה והתקנות הנוגעות לבתי חולים ומדיני מקלט במדינה שונו בגלל התייחסות מציאותית לחולים המוצגים בסרט.

כיום, 63 שנה מאוחר יותר, הצופים המודרניים רואים בסרט זה שנוי במחלוקת בעבר לסרט B בלתי מזיק. אחת הבעיות שהצופים מציינים היא הנרטיב המלודרמטי מדי או המפורק מכדי שיתייחס אליו ברצינות. עם זאת, יש לראות ב"בור הנחש "כמוסת זמן עד כמה הבנו את המוח, ואת האמונה הבלתי אנושית כי גורלו הטוב ביותר של חולה נפש היה להיות תלוי מהחברה. וזו הסיבה שזה סרט רציני.

הוראות וידאו: רונה קינן - אל בורות המים (חי באולפן גלגלצ) (אַפּרִיל 2024).