האם אימוץ התפיסה מגביר?
שמעת שנשים שמאמצות זמן קצר אחר כך מוצאות את עצמן בהריון? מאיפה הרעיון הזה הגיע והאם הוא נכון?

שמעתי את הרעיון הזה כל כך הרבה פעמים, ובכל זאת אני לא מכיר מישהו שעבר ניסיון זה. הכרתי משפחות שיש להם כמה ילדים מאומצים וללא ילדים טבעיים, וגם משפחות שהיו להם כמה ילדים טבעיים לפני שבחרו לאמץ יותר. התרחיש האחרון הזה נוגע ללב במיוחד - הייתה להם יותר אהבה לתת אז הם הושיטו יד והכניסו ילדים אחרים למשפחותיהם.

אני חושב שהמושג הזה קשור להערה הטיפוסית האחרת שאם נשים פשוט נרגעות מההתעברות, זה יקרה. על ידי אימוץ תינוק, אישה מוסחת מספיק כדי שהיא לא תדאג להיכנס להריון, וכאן זה יקרה.

לא באמת. חיפשתי וחיפשתי, אבל כל מה שמצאתי הוא ששיעור ההריון לאחר האימוץ הוא 5% (מרפאת פריון סנדטון). זה בערך כמו לזוגות שמפסיקים טיפולי פוריות ואז נכנסים להריון בעצמם. מצאתי מחקר מהולנד (Brandes, M, et al. Hum. Reprod. (2009) 24 (12): 3127-3135) שבדק את שיעורי ההריון לאחר שזוגות הפסיקו טיפולי פוריות. זוגות שהפסיקו לאחר 3 מחזורים לא מוצלחים סבלו משיעור הריון ספונטני של 7%.

זה לא נראה כאילו אימוץ עושה את ההבדל בהריונות ספונטניים, למרות מה שאתה שומע. המציאות היא שהתפיסה היא באמת "מזל". זה לא נראה הוגן במיוחד, אני יודע. למרות שאנו יודעים הרבה על אופן התרחשות ההתעברות, איננו יודעים מדוע זה קורה לפעמים ולא קורה בזמנים אחרים.

אם המטרה היא להביא ילד לעולם ולהקים משפחה, במיוחד אם ניסיתם כבר המון זמן ואולי אפילו עברתם טיפולי פוריות, אימוץ הוא דרך יפה להשיג את אותה חלומות משפחה. אל תלך בדרך זו רק בגלל שאתה מקווה שזה יגרום לך להיכנס להריון באופן טבעי, עם זאת!

המציאות היא שבכל זאת אתה מכניס תינוק לחייך, אותו תינוק זקוק לך כל כך - לאהבה, ביטחון, אוכל, מחסה ... הכל!

הוראות וידאו: ״פמיניזם זה לכולם״, פרופ׳ דפנה הקר (מרץ 2024).