אלימות במשפחה

• אַפּרִיל 25, 2024

על פי נתוני המוקד הלאומי לאלימות במשפחה, התקשרו למוקד של נשים צבאיות וחברות משולשות בין 2006 ל 2011. השיחות בין 2010 ל 2011 גדלות ב 25%. ישנם מספר גורמים המצביעים על עליות אלה כולל המלחמות בעירק ואפגניסטן.

בדומה לחברה כולה, סביר להניח שהאנשים הצבאיים ימעיטו באלימות במשפחה או יבינו את חומרתה. אחרים עדיין רואים באלימות בין זוגות נשואים או לבני זוג אינטימיים עניין משפחתי פרטי ואינם ששים להסתבך.

במיוחד בעשור האחרון הצבא פועל להביא לתזוזות עמדה התומכות באלימות במשפחה כסוג מקובל של התנהגות. למעשה הצבא אפילו הרחיק לכת ולגנות בעבר אלימות במשפחה באומרו שהיא אינה מקובלת.

הכרת הבעיה הייתה צעד ראשון חשוב אך ההתקדמות במאבק בבעיה הייתה מעט איטית. אין ניסיונות גדולים יותר להציע שירותים תומכים כמו ניהול כעסים, ייעוץ זוגי ושיעורי הורות. תומכי הקורבן עובדים עם ניצולים, לקצינים ניתנים אימונים ופרוטוקולים לאלימות במשפחה ונקבעו בבירור אפיקי דיווח. שינוי העמדות, שכרוך יותר מאשר הצבת צוות או קביעת כלל חדש, היה איטי בהרבה. היה גם שיתוף פעולה רב יותר בין גורמים צבאיים ואזרחיים כדי לשפר את הבטיחות, התוצאות ואת האחריות לקורבנות ולמבצעים.

תומכי אלימות במשפחה מצביעים על לחץ מוגבר של פריסות חוזרות ונשנות על משפחות המציינות מחקרים המצביעים על קשר בין טראומה קרבית לאלימות במשפחה. כצפוי על ידי אנשי צבא חובה לשירות קרבי יכולה להיות ללא רגישות לאלימות ומוות. יחד עם זאת זמן מלחמה יכול להסיט משאבים שעשויים לשמש לטיפול בבעיית האלימות במשפחה. לדוגמה, אלימות במשפחה נחשבת כיום לפשע בצבא. נאסר על פריסת שירותי שירות שהורשעו באלימות במשפחה. ובכל זאת, הם נפרסים לרוב למרות ההרשעה, המעבירה מסר מעורב על סדרי עדיפויות וערכים, וגורמת למערכת האחריות להיראות אקראית וקפריזית. כתוצאה מכך, לחיילים אין ציפייה בטוחה שיהיו השלכות על התנהגותם.

הוראות וידאו: אלימות במשפחה (אַפּרִיל 2024).