אריק סרדינס ומוטור הגדול - מהדורה חדשה
רגעים אחרי שאריק סרדינא יוצא לבמה, הקהל יכול לספר שמשהו מאוד מיוחד עומד לקרות. מושך פיזית, (חשוב: חלק אחד סלאש ושני חלקים סטיב טיילר הצעיר) סרדינס הוא תערובת רזה ומסקרנת של רחוב ואקזוטי; עם זאת, כשהכובע שלו מושפל למטה, ומטשטש חלק ניכר מהפנים שלו בהחלט יש תחושה של פחת עצמי, כמעט ביישנות כשהוא שואל בהיסוס "האם אכפת לך שאשחק משהו אקוסטי בשבילך?" כשהוא מוריד את המסילה לגיטרה שלו, זה כאילו שהוא בסדר עם זה אם נגיד כן.

למרבה המזל, אף אחד לא עשה זאת והסט שהתקבל אליו יכולתי להשתתף מוקדם יותר החודש ב'אגדות 'של באדי גאי בשיקגו, היה אחד המרתקים ביותר שראיתי אי פעם.

אף על פי שיש purists שיכולים לטעון כי גרסת הבלוז של סרדינס מבוססת יותר מדי ברוק ולכן, מבחינה טכנית, בכלל לא בלוז - זו לא היתוך או יומרה גרידא; במקום זאת, הצליל שמתקבל הוא מרגש, שונה ורענן. זה כמו להשיג גלידת גלידות עם המון תוספות שאף פעם לא חשבת עליהן - עדיין יש לך גלידה, אבל זה קינוח אחר לגמרי ועכשיו עדיין ממש טעים.

סרדינס נובע מהדרום בעצמו ובאמצעותו מתמסר לבלוז באופן די טבעי. הוא שאב את השראתו מתקופות זמן מגוונות כמו רוברט ג'ונסון ובנו האוס, לבלוזמנים חשמליים עדכניים יותר כמו Muddy Waters ו- Howlin 'Wolf. לא ייאמן, סרדינאס עצמו שמאלי אך כעת התאים את עצמו לנגן בגיטרה ביד ימין וזה עושה במהירות וברמת התבערה.

אלבומו הרביעי, שיצא ממש לאחרונה את "אריק סרדינא והמנוע הגדול" (אליו מצטרף פטריק קאצ'יה על תופים, שירי כלי הקשה וגיבוי ולוול פרייס, גיטרה בס וקולות גיבוי) מספק חלון ראווה מגוון למה שהוא מסוגל לשניהם ככותב שירים ומבצע. 'בדיוק ככה' מוקלט בשידור חי ומציע טעימה מהמתח והאנרגיה הקשורים להופעות הבימתיות שלו, ואילו 'דלת ליהלומים', כמעט לד זפלין בטעם הוא שיר נהיגה מעולה עם שפע ווים שיגרמו לך ללחוץ כפתור 'חזור' לא פעם. מועדף אישי: 'כמו העורב עף'. כבר מההתחלה השיר הזה מבריק. הגיטרה מתחילה במבוא דמוי סיטאר ומתנפחת בהדרגה למשהו אחר לגמרי. הקול שלו עוסק ברגש גולמי אמיתי בכל התקליטור - לא תצטרך להתאמץ לשמוע אותו - וזה משכנע במיוחד כשגיטרת הדוברו שלו מהדהדת את אותו כאב בגב הסכם מעונה.

ניתן למצוא תאריכי סיורים באתר הרשמי כמו גם בדף המייספייס שלו.



מקורות:
www.ericsardinas.com
www.myspace.com/ericsardinasband