עתיד עירק
מה העתיד של עירק? המרכז לעניינים גלובליים של אוניברסיטת ניו יורק ערך סדנת תרחישים בה קבוצה מוכשרת של חוקרים בינלאומיים ניסתה לדמיין איך תהיה עירק בשנת 2010. החוקרים שהוטלו על משימה זו היו, ריצ'רד בוליאט, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת קולומביה, סטיבן קוק עמיתו של דאגלס דילון במועצה ליחסי חוץ, פול קריקשנק, עמית בבית הספר למשפטים של ניו יורק, גרגורי גאוס, פרופסור חבר למדעי המדינה באוניברסיטת ורמונט, טרי חאידט, עמית בכיר בפדרל במכון ברוקינגס, טובי ג'ונס במלון. עמית פוסט-דוקטורט במכללת סוואטמור, גדעון רוז, עורך מנהל במשרד החוץ, גרי סיק, חוקר מחקר בכיר במכון המזרח התיכון באוניברסיטת קולומביה, וסטיבן סימון עמית בכיר ללימודי המזרח התיכון במועצה ליחסי חוץ. המשימה שלהם הייתה לדמיין נתיבים סבירים, משמעותיים ומובחנים לאזור לאחר 'הזינוק'. התוצאה הייתה שלושה תרחישים, ראשית, דיקטטורת האחדות הלאומית: עירק יציבה, אזור יציב. שנית, בלגן מכיל: עירק לא יציבה, אזור יציב. ואחרון, מדבקת: עירק לא יציבה, אזור לא יציב.

תרחיש ראשון, דיקטטורת האחדות הלאומית, כוללת מנהיג לאומני שיוצא מכאוס עירק, הוא עצמאי מספיק מממשלות ארה"ב, איראן, אל-קאעידה וממשלות ערב; לבסס אמינות פנימית כדמות מאחדת. הם מציעים שכאשר מתמודדים עם היריבות העדתית המתמשכת ואלימות דתית, מנהיגים מקומיים ואזוריים מבינים כי עם הנוכחות הצבאית האמריקאית ההולכת וקטנה, ניתן להשיג ממשלה מרכזית אחידה חזקה רק באמצעות "דיקטטור האחדות הלאומי" (NUD). בתרחיש זה, ה- NUD היה משעה את החוקה, משיב את הסדר ומתחבר ללאומיות. הפאנל מציין כי יתכן שמדובר בהכרח לא במנהיג חילוני, אך סביר יותר שיהיה השיעי, שהוא לאומני עירק חזק ולא לאומני ערבי. הם קובעים כי "כישלונם של האיסלאמיסטים והממשלות החלשות ברציפות בבגדאד ישכנעו מספר רב של עירקים לסחור בחירויות הליברליות מהן נהנו על הנייר מאז נפילת סדאם לחופש מפחד." הם מבחינים כי כל ניסיון של ארצות הברית להשחיל NUD עשוי כנראה להכות בתוקף וכי הופעתו עשויה להפתיע, מנהיג צבאי הנובע מיכולתו לאחד את השלטון כתוצאה מנצחונות בשדה הקרב. הם מציעים שמועמד אפשרי אחד לתפקיד זה יכול להיות סא"ל עבוד קנבר, השיעי שכיהן כמפקד בחיל הים של סדאם. ראש הממשלה נורי אל-מליקי מינה את קנבר על התנגדויותיהם של גורמים אמריקאים ועירקים. אל-קאעידה בעירק (AQI) היא אנטי-שיעית בתוקף. זה עשוי להיות אזור לשיתוף פעולה בין ה- NUD לארצות הברית, מה שמאפשר לארצות הברית לשמור על אזור ללא טיסה מעל מעוזי AQI, שיאפשר שביתות תקופתיות נגד מחנות אימונים לטרור על ידי כוחות עירקיים וארה"ב. הפאנל הרגיש כי איראן ככל הנראה תתמוך ב- NUD שהיה שיא ויכול לבסס יציבות בעירק. הם גם חשו כי סוריה תתמוך ב- NUD, שכן הם יועילו מהיציבות. עם זאת, הם חשו שיש לערב הסעודית ביותר לחשוש מהופעת NUD. היציבות שהתקבלה תביא לכך שג'יהאדים ילידים ישובו לסעודיה ויכולים לבטח פנים. הפאנל מציין כי ארה"ב תצטרך לקבל שה- NUD עשוי להיות מנהיג שאינו יכול לשלוט בו. הפאנל מסיק כי "מדיניות של תמיכה בהופעת NUD בעירק משקפת את הופעתה מחדש של חשיבה ריאליסטית מצד ארצות הברית לאחר פרויקט שאפתני אך כושל להביא את הדמוקרטיה לעירק."

תרחיש שני, שהכיל בלגן, נבע מכך שהתפרקות עירק למלחמת אזרחים מוחלטת, אך זו בה שכנותיה נוקטות באגרסיביות בשמירה על הכאוס הקיים בעירק. שכנותיה של עירק, למעט טורקיה, יעודדו את הקרב המתמשך, נלחמות במלחמות פרוקסי בתוך עירק, תוך לא מאפשרות לה להתרחב מעבר לגבולותיה. במסגרת תרחיש זה, רואה הפאנל כי "הצבא פועל יותר ויותר כמכשיר לשליטה פוליטית של השיעים, ובכך מרחיב את השליטה הפיזית של השיעים ומלחם בהתקוממות הסונית ההולכת וגוברת הנתמכת על ידי ממשלת אל-קאעידה וסונים. השיעים בדרום יתחילו להצהיר את עצמם יותר. הכורדים ינטשו כל מאמץ להצטרף למפלגת הפועלים בכורדיסטן (PKK). " פעילות מוגברת של ה- PKK עשויה להביא להתערבות של טורקיה. זה יהיה האינטרס של איראן להימנע מהתערבות ישירה אלא אם כן ייאיים שליטה פוליטית של השיעי או שתורכיה תתערב בצפון. עבור סוריה הנושא הוא בקרת גבולות כאשר הם מנסים לשמור על מדיניותם לאפשר לוחמים זרים לעיראק, אך לא להעניק להם מעבר חזרה, ושליטה על זרם הפליטים הסונים ברובו. הסעודים היו חוששים מהגדלת אל-קפאאדיציה של הסונים, והשפעה שהייתה יכולה להיות משפיעה באופן מקומי על אוכלוסיותיהם שלהם.הם יתמכו בקבוצות סוניות שהתנגדו לאל-קאעידה בעירק. במסגרת תרחיש זה, רואה הפאנל כי "התוצאה דומה כך למצב שממשל בוש אמר כי הוא מנסה למנוע בפלישה לעיראק בשנת 2003: מדינה גדולה במזרח התיכון המשמשת כמקלט בטוח וכמקום אימונים לטרוריסטים שמכוונים אז נכסים באזור ומחוצה לו. " הפאנל צופה כי תחת תרחיש זה, "ארה"ב תקיים אזור ללא טיסה על כל המדינה התורם לבלימה ומשמש כמאגר גיאוגרפי המפריד בין איראן וישראל." תרחיש זה יהיה קשה לתחזוקה וסביר להניח שהוא יתפתח לתרחיש אחד או לתרחיש שלוש.

תרחיש שלוש, תחת תרחיש זה, לא רק שעיראק נקלעה למלחמת אזרחים כולה, אלא שהסכסוך התפשט ביציבות יציבות של האזור כולו. על פי ההרכב במסגרת תרחיש זה, "משטרים קיימים באזור נצמדים לשלטון, אך ללא די תמיכה פוליטית פנים או כושר התפתחות כדי ליצור קואליציות ולנהל איזון אפקטיבי של אסטרטגיות כוח הנחוצות להכיל את מלחמת האזרחים בעירק." קונפליקט מסוג זה עשוי להתפתח לסכסוך עולמי אם טרוריסטים יכוונו לתשתית האנרגיה. גם ארה"ב או ישראל יכולות להגיב לכל מספר פרובוקציות איראניות, כולל התפתחות קרובה של נשק גרעיני. תחת תרחיש זה, כורדיסטן תזכה ליותר אוטונומיה ככל שתידרדר בגדאד. כורדיסטן תהפוך למקום מפלט עבור PKK וכוחות אנטי טורקיים פרו-עצמאות אחרים. טורקיה תפלוש לדכא גורמים אלה. מהפאנל עולה כי "איראן תשתמש בקבוצות הטרור של בעלות הברית כמנוף עם משטרים כמו איחוד האמירויות, בחריין וכווית. אם תיפגע - או שתאמין שהיא עומדת להיות - איראן תקראה לקבוצות הטרור הללו להפיץ אי סדר ולערער את יציבות המשטרים הללו ואחרים באזור. " סוריה, המארחת במאות אלפי הפליטים הסונים בעיקרם, עשויה למצוא עצמם הופלים על ידי תרחיש מהפכני בגבולותיה. המשטר הבא בסוריה עשוי להיות נוטה לאל-קאעדאיפיקציה. סעודיה לא הייתה יכולה רק לתרום לערער יציבות על ידי תמיכה במעורבים סונים עירקיים, אלא גם למצוא עצמה יעד של יציבות על ידי מיעוט השיעי שלה. האחים המוסלמים במצרים עשויים לבחור להיות מעורבים כמתווך שלום, כהזדמנות לעסוק מחדש באיזור ולהגיב מחדש על תפקידה המנהיגתי בעולם הערבי. על פי ההרכב, "אין סיבה לחשוב שהטרור יישאר מרוכז באזור, במיוחד לאור מוקד הכעס הג'יידהיסטי נגד ארצות הברית ובעלות בריתה במזרח התיכון." אם כי תרחיש זה לא יהיה האינטרס הארוך של אף אחד מהצדדים, הוועדה מציינת כי "יהיה זה חכם להאמין בביטחון יתר בהיגיון של" אינטרס עצמי "במזרח התיכון."

פאנל רב-תחומי זה מספק לנו כמה הצצות מעניינות ותובנות לעתיד האפשרי שעיראק תחווה. עם התהפכות הגאות הפוליטית נגד כיבוש עירק לטווח הארוך, האמריקנים צריכים לחשוב על עתידה של עירק ועל התפקיד שאמריקה תמלא בעתיד זה.