צער על אובדן שמיעה

• אַפּרִיל 20, 2024

כשאנחנו מאבדים מישהו או משהו שחשוב לנו, זה נורמלי לחוות צער. רובנו איבדנו מישהו קרוב אלינו או שהיינו במערכת יחסים שהסתיימה ונכיר את תחושת האבל. אך האם אנו מכירים בכך שאם אנו מאבדים את השמיעה (או את הראייה או את הגפה), צער הוא גם חלק טבעי מהתהליך.

ישנם כמה שלבים של צער, ובעוד שאנו פשוט לא עוברים שלב אחד לשלב הבא אלא מתנדנדים ביניהם, שלבים אלה הם חלק מתהליך הריפוי.

שלב האבל הראשון הוא הכחשה ותחושת בידוד. חברה אמרה לי שהיא התחרשה במשך שישה שבועות. לא היה שום הסבר ופתאום חייה התהפכו. היא לא ציפתה לזה ולכן לא הייתה מוכנה לזה. לא הייתה לה שום ניסיון של חירשות ולא האמינה שזה יימשך. שמיעתה לא חזרה. "רק רציתי לדעת שיש מישהו אחר כזה. לא ידעתי כיצד לקרוא או לחתום על שפתיים והייתי מבועת לחלוטין, מבודד מאוד ומדוכא. " (Jacqui) חיפוש תמיכה זו דרך טובה להבין ולהתמודד עם שלב האבל הראשון הזה.

רובנו עוברים לכעס. כעס שאהובנו נפטר או דחה אותנו או, כמו במקרה שלנו, כועס כי איננו יכולים לשמוע ועולמנו לא הגיוני. כועס על כך שחיינו השתנו באופן בלתי הפיך. אנו שואלים "מדוע אני?" בהתחלה אין בכעס שלנו שום רציונל - אנו כועסים על המומחה, על עצמנו ועל אחרים סביבנו, במיוחד אם הם פחות מבינים כיצד אנו מרגישים. עם זאת, כעס הוא צעד טוב בתהליך מכיוון שהוא לעתים קרובות מדרבן אותנו לפעולה. יצאנו משליטה וכעס נותן לנו מיקוד, דרך להחזיר את השליטה.

החלקה לדיכאון היא תקופה קשה בתהליך האבל. יש לנו רגשות של חרטה ו"מה אם ". עבור אנשים כמוני בהם שמיעתי התדרדרה במשך כעשר שנים, הדיכאון יכול להימשך לאט. לא הייתה נקודת זמן שבה פתאום הייתי חירש. בכל שנה אבדה קצת יותר מהשמיעה שלי ופיציתי לאורך הדרך בכך שהפסקתי לעשות את הדברים שבהם הייתי צריך לשמוע. אפילו בלי שידעתי זאת החלקתי לדיכאון וזה הקשה על היציאה ממנו.

עד לאותה היכרה של צער אובדן השמיעה שלי ומכיוון שהוא נקבר בתוכי לא הייתה לי את היכולת לעשות משהו בנידון. אבל בסופו של דבר אני עוברת לקבלה. הייתה אפיפניה שבה יום אחד הבנתי כמה אני חירש, שאני צריך לעשות כל מה שיכולתי כדי למצוא פתרונות ואם אין כאלה, ללמוד לחיות עם זה בצורה חיובית. זה לא אומר שהפסקתי להחמיץ את שמיעתי. זה פשוט התכוון שעברתי למסגרת תודעתית יותר פרודוקטיבית והבנתי שככה זה היה בשבילי. ברגע שהגעתי לזה היה לי קל יותר לקבל החלטות רציונליות כיצד להתמודד עם האובדן ולחפש פתרונות. (הלוואי שזה לא לקח כל כך הרבה זמן!)

חשוב להכיר בכך שאובדן השמיעה יגרום צער לרוב האנשים. יש את הדברים שאנו מפספסים כמו גם ציפייה לדברים שיוחמצו בעתיד. ההכרה בכך שצער הוא חלק מהתהליך יכולה לגלוון פעולה ולוודא שאנו מוצאים את הפתרונות הטובים ביותר לחיות עם אובדן השמיעה שלנו למשך שארית חיינו.

הוראות וידאו: איך משתמשים במכשירי שמיעה תוך־אוזניים (אַפּרִיל 2024).