דורות
אוסף הכולל את Growlanser II ו- III, Growlanser Generations הוא בעצם אריזה מחודשת של המשחקים הישנים האלה. המשחקים הללו לא היו זמינים בעבר בארצות הברית, וכעת הם נובעים מההתאמה ל- PS2.

Growlanser II מתרחש בממלכת ברנשטיין, בעקבות וין קרוז. ויין מתגייס לאקדמיה לקצונה, וין מקווה להפוך לאביר קיסרי, שמתוכם ישנם רק ארבעה בממלכה. עם זאת, זמן לא רב לאחר הצטרפותו, פורצת מלחמה גדולה עם ממלכת רולוניה (מלחמה זו נראית מהצד השני בגרלנדרר הראשון). רבים מאבריו של וין נהרגים. לאחר שעבר את בחינות האביר הראשוניות - הגנה מאולתרת על עיר נצורה - וין הופך לאביר מלא ומוביל חולייה במשימות שונות.

לעומת זאת, Growlanser III מתרחש לאחר שעם אחר נקרע ממלחמת אזרחים וכוחו של השמש נחלש בגלל קטסטרופה גדולה. זה מוביל לרעב גדול ומריבה על האוכל במדינות שכנותיה. השחקן הוא חייל עטוף אמנזיה שמציל את בתה של אחת מאותן מדינות, קסירוניה, אשר כל הזמן פושטת על ידי האומה השכנה של אגרסיביב. על החייל, סלין וילדר, לגלות מחדש את עברו ולהמנע טרגדיה לפני שזה יכול לקרות.

המשחק קשה ב- Growlanser מעט קשה לעקוב אחריו. המשחק הוא "זמן אמיתי", בצורה של דיבור, אבל יותר מדויק לומר שלמרות שכולם עוברים באותו זמן, למשחק עדיין יש מערכת של תזמון וסיבובים. השחקן יכול לכלול עד 8 חיילים על המגרש בכל פעם בגרובלנסר השנייה, ורק 4 בגראוולאנר השלישי (בגלל תלונות שחקנים). בכל פעם שיש רצף קרבי או משחק איות, ההצגה נעצרת ומחכה שהדבר ייעשה. הזמנות ניתנות כאשר רצפי הלחימה הללו אינם מתנגנים. אלה נעות בין יכולות להתקפות להזיז הוראות. לעיתים קרובות קשה להסתגל לתנאים חדשים בגלל ההפרעות התכופות. אחת התכונות החדשות במארז הדורות של Growlanser היא האפשרות "לחימה אוטומטית" - מועילה לדמויות שאינך יכול להרשות לעצמן לבזבז עליהן זמן.

ב- Growlanser II, "מפת העולם" נסעת מעיר לעיר כמו נקודות על גבי מפה (חשבו על Final Fantasy Tactics), ובעוד שבעיירות השחקן יכול לקנות ולמכור פריטים או לחפש שמועות. Growlanser III עובד יותר כמו RPG רגיל, עם נסיעה ידנית על מפת העולם כולו ואל עיירות. עם זאת, לרוב, משחק המשחק דומה בין השניים.

הגרפיקה בשני המשחקים היא שודדים בסגנון RPG סטנדרטי, אם כי הפיקסלציה משתפרת מ -2 ל -3 (2 מאוד גרגירי וקרגרירי, ואילו 3 קצת יותר חלק). הפורטרטים נעשים בסגנון אנימה הדומה מאוד לסדרות אנימה ישנות כמו Record of מלחמת לודוס - המון כתפיים גדולות ותסרוקות מברקות. המוזיקה בקושי מורגשת, אך משחק הקול שופר עם הדורות. עם זאת, האיכות משתנה מאוד מאופי לדמות.

ככלל, אני יכול להמליץ ​​על המשחק הזה אם היה אוהד של המשחקים המתורגמים המאוחרים יותר. אבל כשלעצמה מערכת המשחק היא מעט מורכבת ומרגיזה מדי לאהוב.

ביקורת: 7/10.