הלוואי (בחיפוש אחר הילדים החסרים)

• אַפּרִיל 25, 2024

"אני מאחל (בחיפוש אחר הילדים החסרים)" הוא סרטון מוסיקה שנוצר על ידי קבוצה של אמנים צעירים שהשתמשו בכישרונם האלוהים האינדיבידואלי כדי ליצור כלי חדש שיעזור להביא ילדים נעדרים הביתה. מילות השיר "הלוואי" הן רגשניות, הן כתובות והן מבוצעות על ידי וינה, שהיא אחת ממפיקות הסרטון. וינה היא אמנית אסייתית מגוונת להפליא שהגיעה לאחרונה לאמריקה, בזכות מפיק הסרטון בראד מורהאוס שעבד בפיליפינים כשמצא את וינה. מרטי-ז'אן לואי הוא הצלם ומנהל הסרטונים של הסרטון.

הייתה לי הזדמנות נפלאה לדבר עם בראד, ואז לווינה בטלפון על הסרטון "הלוואי (בחיפוש אחר הילדים החסרים)". וינה אמרה לי כיוון שכל מי שהיה מעורב ביצירת הסרטון השתמש באומנות ובציוד משלו, יש מעט הוצאות או תקורה בסרטון. בדרך זו הסרטון יכול לעשות כמה שיותר טוב ואינו זקוק לאף אחד שיתממן או יממן את הסרטון "הלוואי". המפיקים של "הלוואי" אינם מקבלים תרומות עבור הסרטון כרגע על פי וינה.

קידום הסרטון "הלוואי" הוא באמצעות דואר אלקטרוני ואתרים דומים לזה. כאשר כל אדם חדש צופה בסרטון המרגש, שומע את הרגש המדהים, הבהירות, הרכות והיופי המדהימים שבזמר ובמילים של וינה, קל להבין את הפוטנציאל הטמון בסרטון בעזרה לילדים הנעדרים. הגרפיקה עדינה אך עוצמתית וכוללת מידע על 40 ילדים נעדרים שונים, מתחת לגיל 16.

אחד התכונות הגדולות ביותר בסרטון "הלוואי (בחיפוש אחר הילדים החסרים)" הוא הגמישות שהוא מאפשר לשמור על מידע עדכני ומעודכן על ילדים שונים שחסרים. בראד אומר לי שהוא יכול לערוך ילד אחד מהסרטון לאחר שהוחלף ואז לערוך אצל ילד נעדר אחר במקום הקיים בסביבות ארבע שעות. אם הסרטון "אני מאחל (בחיפוש אחר הילדים החסרים)" עוזר לילד אחד לחזור הביתה, אז הוא ישמש במשימתו ויתגלה שלא יסולא בפז.

כשדיברתי עם בראד, גיליתי שווינה אחראית על העריכה הסופית של הסרטון. לוח הזמנים של מרטי הפך לעומס יתר על המידה והסרטון יצטרך להמתין עוד קצת. וינה רצתה להשלים את הסרטון ולתוך עיני העולם בו יוכל להתחיל לעזור לילדים לחזור הביתה. בעידודו ובהדרכתו של בראד, וינה למדה במהירות כיצד להשתמש בתוכנה לעריכת המידע על הילדים החסרים. וינה עבדה כל יום במשך כמה שבועות, וינה ביצעה את הגרסאות הסופיות לסרטון.

בסרטון וינה נראית בת שש-עשרה או שבע-עשרה, למרות שהיא באמצע העשרים לחייה. וינה מאי אברילה היא השביעית מבין עשרה ילדים. היא גדלה בפיליפינים, שם משפחתה לא דיברה אנגלית. בראד אומר לי, וינה מאשרת שכילדה וינה הייתה עומדת מול מראה ומתאמנת לדבר אנגלית. בראד מורהאוס מצא את וינה כאשר עבד בפיליפינים עם אמנים אסייתים אחרים.

וינה הגיעה לארצות הברית בשנת 2005. היא עשתה את הקונצרט הראשון שלה בארה"ב בערב השנה החדשה במריוט בלאס וגאס בשנת 2006. וינה ערכה השנה סיבוב הופעות של יותר מ -80 ערים, למרבה הצער זה נפל. כמו שאנשים אומרים בעולם העסקים של התוכנית, סוכנים באים וסוכנים הולכים, אך זה לא מקל על ההתמודדות כשזה קורה. עם זאת, וינה מאוד מרגישה שהכל מתרחש מסיבה והייתה בדרכה היא לעולם לא הייתה יכולה להשלים את הסרטון "אני מאחל" אותה היא ובראד פיתחו.

הרעיון המקורי לסרטון היה של בראד, הרעיון המקורי שלו כלל אישה שילדה חסר היה הולך ברחוב והקים פוסטרים. זה הצית את הרעיון של וינה להשתמש במילים שלה לשיר שלה "הלוואי" שנכתב כמחווה לאחותה, לאחר מותה של תינוקה. לאחר עריכה קלה, מילות המילים של "הלוואי" היו מושלמות לסרטון הילדים החסרים, והקונספט נולד וכלל פוסטרים או מידע חסר של ילדים ישירות בסרטון. מילות השיר "הלוואי" קורעות בלב אחד. כאמא שקברה שני תינוקות, מצאתי שהמילים רגישות לשני סיטואציות הכרוכות בילדים נעדרים או למותו של ילד. למרבה הצער, במקרים של ילדים נעדרים שני הסיטואציות נובעות לפעמים.

בספרה ביו וינה מתארת ​​את עצמה כ"להטת למצוא את הקול שלה "ובסרטון" הלוואי "וינה לא רק שמצאה את הקול שלה, אלא מצאה תשוקה חדשה במציאת ילדים נעדרים. אלבום הבכורה של וינה "וינה: אור ירוק אור" הועלה עבור למעלה מ -30 מיליון איש בחודש אחד.וינה כתבה אלבום שירים שלם עבור אריק סנטוס, אמן פלטינה כפול בפיליפינים, וכן אירחה את תוכנית הטלוויזיה שלה בפיליפינים וכיכבה בלמעלה מ- 14 סרטוני מוזיקה. זו רק מבט קצר לרקע של האמן הצעיר, האנרגטי להפליא מהפיליפינים. עכשיו, למה שכולם חיכו לו, ראו את הקישור למטה לסרטון המוזיקה של ילדים נעדרים אני מאחל בחיפוש.

הוראות וידאו: אליעד - מסע | Eliad - Journey (אַפּרִיל 2024).