פולני גוף מייפל באתר הנופש של הר סטוופלייק
אני אוהבת ביוקר את גלידת המייפל-אגוז של בן אנד ג'ריס, סירופ מייפל טהור על הטוסט הצרפתי שלי וסוכריות קרם מייפל בצורת עלה שנמסות בפה. אבל מכל הדברים שעושים ורמונטרס עם עץ המדינה שלהם, הטוב ביותר צריך להיות לק גופיות הסוכר של מייפל ורמונט במתחם ההרים Stoweflake Mountain & Spa בסטו.

זו שעה וחצי של יוקרה טהורה שמשאירה אותי נינוחה, מרגיעה, חלקה משיי ומריחה כמו בית סוכר במארס.

הספא של סטוופלייק נתן את הטון מהרגע שנכנסתי אליו, עם קבלת פנים לבבית והזמנה להתחיל את החוויה שלי בסולריום עם תקרה מזכוכית, כשהוא מרגיע מתחת למפל הידרותרפי ובבריכת השרייה מינרלית הונגרית בזמן שהתענגתי על נופי הר. מנספילד.

פגשתי את רחל, המטפלת שלי, במתחם הנשים השלווה, שם לימים עזרתי לעצמי מהמיץ, הפירות ובר התה ונהניתי מכוס תה לאחר הטיפול שלי. אהבתי את האווירה העליזה. הסביבה הייתה מרגיעה, אבל הייתה איכות אישית, עם אסתטיקאים נלווים נלהבים, ואף אחת מהגישות המרוחקות בהן נתקלתי בכל כך הרבה ספא.

האירוע המרכזי - הלק בגוף הסוכר מייפל בוורמונט שלי התחיל בכך שרחל עטפה את רגלי במגבות חמות ואמרה לי ממה נוצר השפשוף: סירופ מייפל, דבש, גרעיני משמש טחונים ושמנים אתרים של תפוז ולימון. הרגשתי שהעור שלי מתחדש כשהיא מתקרצפת בעדינות. לאחר שטיפה יסודית במקלחת חזרתי לעיסוי בגוף מלא עם חמאת גוף - עוד מייפל - שכלל את הפנים, הראש והצוואר שלי.

פרט נחמד היה שלאורך כל הטיפול ברקע מוסיקה אמיתית - שוברט וסזאר פרנק, במקום "מוסיקת הספא" העל-מעצבנת שנראית רק סדרה של צלילים בולעים על מסלול רציף.

התחושה המרוממת של עור חדש וגוף מחודש הובילה אותי אל אזור הטרקלין של הנשים המאובזר, שם היו חדרי הלבשה פרטיים, מקלחות, שפע כלים לייבוש ועיצוב השיער שלי, וארונות עם מנעולי קומבינציה לא מסובכים. לא היה לחץ לאחר הטיפול לקנות את מוצרי הספא שלהם - אלה היו באזור קבלת הפנים, אך איש לא הזכיר אותם ולא לחצתי לקנות כמו שהייתי במקומות אחרים.

ברחבי סטוופלייק מצאנו אוויר של חום ואירוח שחסר לעיתים קרובות מדי באתרי נופש מפוארים. בשום מקום זה לא ניכר יותר מאשר בספא, שם כל מי שפגשנו התייחס אלינו כמו לחברים. היה חסר את האוויר הזה של סמיכות נחקרת שמציקה כל כך הרבה ספא מהדורגים המובילים - התחושה העמומה שהתוויות בבגדי לא ממש מסתכמות בציפיות של פקיד הקבלה.

אתר הנופש כולו ממוקם במעגל רציף התוחם גינה / חצר מרכזית גדולה, כך שכל חדרי האירוח מתחברים במסדרונות סגורים לספא, למסעדות, ללובי ולכל המתקנים. המסדרון גמור יפה, רחב עם תקרה גבוהה ועיצוב אטרקטיבי. החדר שלנו היה מרווח, עם קיר חלונות אחד המשקיף על ההרים, אח דלק, שני ארונות (אחד עם חלוקי רחצה מפוארים ללבישה לספא או לבריכה), שני מתלי מזוודות וספסל מרופד למרגלות המיטה. לצד החלון היה כסא נוח עם עות'מאנית, עם מנורת קריאה, והיו מנורות טובות על השולחן וכל אחת מעמדות הלילה הרחבות.

המיטה בגודל המלך הייתה לבושה ביריעות דמשק מכותנה בעלות ספירה גבוהה, והיה לנו מקרר קטן, מכונת קפה קייארג וכיור קטן בחדר. כיורים כפולים ישבו בתוך יהירות גדולה בחדר האמבטיה, שם היה אמבט ג'קוזי ומקלחת גדולה ונפרדת. הדבר המדהים ביותר בחדר היה השקט שלו. מכיוון שהבעלים רצה שהאורחים ישנו שנת לילה שלווה, הוא תכנן ובנה את החדרים עם קירות כפולים. הוא דגם אותם לאחר שקירות נהגו להפריד בין אולמות קולנוע מרובים, והתוצאה היא שלהקת פליז הייתה יכולה להתאמן בחדר הסמוך בלי להפריע לשנתנו.

אתר הנופש Stoweflake נמצא כעת בדור השלישי של הבעלות והניהול המשפחתי, ויכולנו לעקוב אחר כמה מההיסטוריה של הסקי של המשפחה דרך גזרי תמונות ותצלומים ממוסגרים במסדרון ליד הפאב. הבעלים לוקחים תפקיד פעיל בעיצוב ובנייה, כמו גם בפעילות היום יומית של אתר הנופש כולו.

אולי זה בגלל ש- Stoweflake Mountain Resort & Spa הוא בבעלות משפחתית ומנוהל בצורה מאוד מתוחכמת שמסבירה מדוע הרגשנו ברוכים הבאים באמת לאן שהלכנו לשם.