אימהות מנהלות כעס

• אַפּרִיל 18, 2024

לאחרונה לבעלי הייתה תובנה מבריקה לגבי רעיון הכעס. היה איפשהו שהמשפחה שלנו הייתה צריכה ללכת למחרת בבוקר, וזה לא היה מקום שילדי צפו אליו. סיפרנו להם על זה ערב קודם. מסרנו להם את הפרטים ואת ציר הזמן ושאלנו כמה זמן הם צריכים להתכונן בבוקר.

כשהעירנו אותם להתכונן, הם היו איטיים. הם התייבבו מהצורך ללכת. הם לא שיתפו פעולה. האם זה מפתיע אותך?

ערב האחרון חליתי וביקשתי מבעלי לקחת אחריות להכין את ילדינו. פירוש הדבר היה להתעורר מעט מוקדם יותר כדי לעורר ולהצעיר את ילדינו ערים. באותו בוקר נשארתי במיטה כשהוא התחיל להכין את כולם.

ראיתי זמן חולף ללא אנרגיה לעשות שום דבר בנידון. ידעתי שהם יאחרו. דחפתי את בעלי כדי לגרום להם להתקדם.

כדי לקצר סיפור משעמם, נדרש כעס כדי להניע אותם. בתסכול בעלי הרים את קולו. כשהוא נהם לעברי על כך שדחף אותו לצעוק, אמרתי לו לא להוציא את זה עליי. קבענו ציפיות ברורות ערב קודם, וילדינו לא צריכים להיות מסוגלים ליילל את דרכם החוצה. אז מה הייתה הבעיה?

הבעיה - מסתבר - הייתה שהוא לא רצה להרגיש כועס כמו שהוא עשה. הוא לא רצה להשתמש בכעס כדי להניע את ילדיו לעשות משהו. וכן, הוא כעס עליי שהוא כעס על כך שהוא לא עשה את מה שאמר שיעשה.

אחרי שעזב שקלתי את מה שהוא אמר. מבריק למדי - ודי ברור ופשוט - בבת אחת. מדוע מישהו ירצה להשתמש בכעס או לחוש כעס כדי להניע אחרים לעשות משהו שהם רוצים או שצריך שיעשו? אמהות, אני בטוח שתוכל להתייחס לזה - להיזכר בבקרים שניסו לצאת מהדלת עם ילדים לא משתפים פעולה, לנסות להתערב בקטטות בין אחים, או לחוש נרגשות במהלך זעם פעוט.

היכן נמצא הגבול בין אכיפת הציפיות המוצהרות להתרגז כאשר הציפיות אינן מתקיימות? אולי זה לא מעשה הכעס אלא מה שנעשה עם הכעס הזה. מה זה שמציב אותך מעבר לקצה?

בתהום ההיא שבין אכיפת הגבולות, הכללים והבקשות שלך לבין אותו מקום של כעס, חוסר סבלנות ותסכולים טמונה התשובה שלנו - לבין האתגר שלנו.

הכעס הוא מערבולת שמנתקת אותנו מהעצמי שלנו. אנו מרגישים זכאים במרחב הזה. אנו מתבוננים בעצמנו באותו הרגע ובו בזמן חושבים שזה לא בסדר ו שילדינו "ראויים" לזה.

הכעס מזיק ופוגע בכל הצדדים המעורבים. התנהגויות ילדינו אינן גורמות לכעסנו. התגובות שלנו, ההיסטוריה שלנו והאמונה שלנו ברגשות שלנו הן הגורמות לכעס. האם אנו מרגישים ככישלון? שוב? האם יש לנו צלקות ילדות שמתפרצות ברציפות? מה צריך כדי לעבור את הרגעים האלה מבלי לאבד את קור רוחנו, להרים את קולנו או להצטער על התנהגותנו?

להלן חמישה שלבים פשוטים להתגברות על כעס:

בחן את הגורמים. הכעס עולה לעתים קרובות כאשר אנו חשים שאין לנו שליטה, כאשר אנו כבר פגיעים מכאב או אובדן, או כאשר אנו מתמקדים בדבר ה"לא נכון ". הקדיש זמן לחשוב על מה שקורה כשכעס מופעל בתוכך.

התגובות והרגשות הפסיכולוגיים שאנו חווים משפיעים עלינו פיזית. התגובות הפיזיולוגיות הללו לסטרס משפיעות על בלוטות יותרת הכליה, מערכת העיכול, מערכת החיסון ועוד. להיות מודע לכך יעזור לך לנהל ולהפנות את רגשותיך.

צור תרגול פשוט. הפסקה. קח נשימה עמוקה. ספירה לעשר. התחל לשיר או להתקשר לחבר. צרו הרגל שיועיל לכם ברגעים ההם.

עזוב את הסצינה. אם המצב המיידי אינו ניתן לשליטה, התרחק ממנו. התארגנו מחדש ונסו שוב. כנראה שלא תפסיד יותר זמן מאשר אם תישאר ותגיב בכעס. פסק זמן למבוגרים הוא הדרך המושלמת להתארגן מחדש ולקבל שליטה על הרגשות שלך.

תשמור על עצמך. תאמינו או לא - על ידי אכילה נכונה, קבלת מספיק שינה והשתתפות בטיפול עצמי שלכם, תוכלו להיות מסוגלים יותר להסתדר ואפילו להימנע מאותם רגעים שאינם בשליטה.

ניהול כעס אינו פיתרון של יום אחד. זה תהליך שלוקח את המחויבות שלך. אל תוותרו והמשיכו לעבוד על זה. ניתן לעשות זאת ויש המון אמהות שהלכו לפניך בדרך זו. דע שאתה לא לבד ומדבר עם אמהות אחרות כדי ליצור רשת תמיכה לשינוי שאתה רוצה ליצור.

הוראות וידאו: הרב רונן שאולוב בשיעור תרופה לנפש שיעצור לכם את העצבים | כעס | עצבות | צער !!! קרית עקרון 22-1-2019 (אַפּרִיל 2024).