לבי מלא כשראיתי את דייוויד!

• אַפּרִיל 20, 2024

פירנצה, או כפי שאנו מכירים אותה כמו פירנצה, הייתה העיר בה נולד מיכאלאנג'לו האמן האיטלקי המפורסם, הפסל. העיר שהייתה המרכז המניע של לידה מחדש תרבותית, הידועה יותר בשם הרנסאנס, מכילה כמה מהאוצרות ויצירות המופת שהם אייקונים אמיתיים בעולם האמנות. מבחינתי Firenze היה במקום בו הוצג 'דייוויד' הפסל היפהפה שפסל מיכאלאנגלו ורציתי לראות אותו שוב אחרי 20 שנה! אז מרומא קפצנו לרכבת המהירה האחרונה של טרניטאליה שהיינו יוצאים לטיול 'אריזת פסאודו אחורה' בחמשת הימים שנהנינו מהם, שהביא אותנו לתחנת Firenze Santa Maria Novella. אני אומר פסאודו מכיוון שהסחבנו רק חבילת גב כמטען לטיול, זה היה רחוק ככל שהלכנו! בסוף יום ארוך של ראייה בשמש של יום הצהריים האיטלקי הקופץ, היינו בהחלט צריכים מקלחת טובה, החלפת בגדים והכניסה למיטה אחרי פרוסת פיצה חמה ותודה ג'לטו! האינטרנט עשה מהפכה בנסיעות ולכן הזמנו מלונות במחיר סביר מהודו חודשים מראש, שהעניקו גם עסקאות לינה וארוחת בוקר ואשר היו במרחק הליכה מתחנת הרכבת.

הגענו לפירנצה ונכנסנו ישר לדלפק המידע. היה לנו יום שלם שהוקדש לנו להסתובב בפירנצה, לקחת את היופי של העיר הזו את בירת טוסקנה. מייד קיבלנו מפה וסיפרנו שאנחנו יכולים ללכת אל כל אתרי המורשת של אונסק"ו ברחבי העיר.

אז המשכנו לפיאצה דלה סיגנוריה דרך הנתיבים הקטנים ובנתיבי פירנצה וחיפשנו את 'דיוויד' שלי בצומת שאלנו את הדרך קדימה ובכל זאת, תושב גאה ואדיב הלך אותנו לעבר הנתיב שייקח אותנו ל פיאצה דלה סיגנוריה. ביסטרו ובתי קפה שפעו בדרך עם גרניום פרחוני בהיר ותהיתי מדוע לעזאזל הגרניום שלי בבית בבנגלור, לא פרח כמו אלה. ואז פתאום, כמו תמיד באירופה - הפיאצה נפתחה לפנינו ואז - היה פסל דוד שלי בקרב התיירים הטחונים. לרגע החלקתי את השומר שלי ויצאתי מהמצלמה שלי, אחרי הכל רציתי שתמונות לדורות הבאים יחזרו הביתה. הרגשתי ואז ראיתי את הילד הצועני הזעיר הזה מתברר על חפיסת הגב שלי ועקיצות האזעקה גרמו לי לבדוק את התיק שלי, שלמרבה המזל לא היה נגע. נוכחות המשטרה בכל מקום אינה ממש מרגיעה מכיוון שנראה כי הצוענים שלטו בחינם ברחבי איטליה, ונמסים בין המוני תיירים המהופנטים מהיופי בערים ונשדדים מכסף ודרכונים גם אם הם נזהרים כמונו היו.
זה היה העותק של הפסל, אך הפסל בפועל נמצא בגלריה דל 'אקדמיה, שהוא ביתו של דייוויד של מיכאלאנגלו - הפסל האמיתי בגובה 17 מטר בו תוכלו להתענג על שלמותו ויופיו המדהים ולהעריץ את ברק הטהור שיש לבן. דוד הוא המוקד האמיתי של הגלריה הזו בסוף המסדרון הראשון והעיקרי, בכיפה קטנה הכל לעצמו. כנראה שמישאלנג'לו פסל את דיוויד כשהיה רק ​​בן 30. זה נועד לסמל את פירנצה עיר קטנה שמאוימת אז על ידי יריבים ענקיים.

באותה פיאצה ניצבת מזרקת נפטון, יצירת אמנות ענקית ומורכבת וצליל המים המתיזים שלה חלחל לכל הפיאצה. מימין ממוקם פאלאצ'ו ווצ'יו (Palazzo Vecchio) שהוא בניין יפהפה להפליא עם חצר מוקפת עמודים פנימיים מגולפים. זה היה המרכז ההיסטורי של פירנצה, בסופו של דבר עם תיירים לבושים בגדים מינימליים, כדי להילחם בשמש האיטלקית החמה.

זה היה היום האחרון שלי באיטליה, כשטסתי להודו למחרת מטורינו. הייתי צריך להכניס בדיקת מטיילים יורו כך שבדרך לבזיליקה די סנטה מריה דל פיורה, נפלתי לאחד מחלפני הכסף הרבים שבדרך. היית מאמין, אבל קיבלתי 80 יורו עבור בדיקת 100 יורו שהייתי צריך לשנות? זה שוד בכבישים מהירים, כך שלעולם, לעולם לא יבצעו צ'קים של מטיילים באיטליה. אבל הרשו להוסיף להוסיף כי זה מעולם לא קרה לי בשום מקום אחר באירופה. המקסימום שכל אחד יכול להפסיד היה בערך 5 אירו.

עוד מימי בזיליקת סנטה מריה דל פיורה מהמאה ה- 13 או הדואומו (הקתדרלה) של פירנצה בנוי בסגנון הגותי וחובה לראות בפירנצה. החלק החיצוני של החזית מעוטר בצורה מורכבת עם לוחות שיש בצבעים ירוק וורוד. הקופולה או הכיפה המהממת מוצגת בהרחבה בכל צבעי המים והגלויות מפירנצה. בהמשך ישבנו על המדרגות, בצל הדורמו, ואכלנו את האפרסקים והשזיפים שלנו שסחבנו בחפיסות שלנו מרומא.

כל הדרך חזרה לתחנה עברנו על פני חנויות שמוכרות תיקי עור נפלאים בכל צבעי הקשת. פירנצה מפורסמת במוצרי עור אמיתיים, אבל הייתי חייבת להסתכל במבט, כי אריזה לאחור לא מאפשרת למותרות של קניות. אבל הם מכרו גם צמות עור צבעוניות שרק הייתי צריך לקנות בכחול שמיים יפה עבור 3 אירו חתיכה.

הוראות וידאו: פגישה עם רוני קובן | דיוויד ברוזה (אַפּרִיל 2024).