הסקירה שלי על
השיר של קלי קלרקסון, "בגללך", מעורר נקודות מבט שונות ומעורר מחלוקת. מאמר זה עוסק בנקודת המבט שלי על השיר המסוים הזה. בפעם הראשונה ששמעתי את השיר הרגשתי מייד שהמילים עוסקות במשהו הרבה יותר גדול מאשר פשוט להקליט שיר. "בגללך", לדעתי, הוא על ילדה קטנה שגדלה על ידי הורים שהיו נקלעים מדי לעולמם שלהם, כדי להבחין בכאבים, דמעות, פחד ותסכול של ילדם. המילים לשיר זה עוצמתיות. ברור שהיא מדברת ישירות על אחד, אם לא שניהם, של הוריה. הכותרת מציעה מיד הבהרה לעובדה זו.

נראה כי הסטנדה הראשונה של השיר מדברת ישירות עם מישהו ומבטאת את העובדה שהיא לא תתנהג כמו שהם נהגו. היא שרה איך היא לא מרשה לעצמה להיות כמו זו שהיא שרה עליו.

בסטנזה השנייה קלי שר על מה מרגיש כל קורבן להתעללות בילדים, בשלב מסוים. כשהיא שרה על המדרכה, אני מאמין שהיא מדברת עם הוריה לא על חשש הבטיחות הבסיסי של הליכה על המדרכה, אלא על לא לאפשר לעצמה להיקלע לאותו תוהו ובוהו בו הוריה חיו. זה כאילו המדרכה אליה מסמלת אמון. היא אומרת, דרך השיר שלה, שהיא מתקשה בנושא האמון. אני מאמין שהיא שרה שלא במתכוון מהפחד ליפול לאותו בור שבו עשו הוריה. היא שרה לגור במקום בטוח נתפס, שם היא תהיה חזקה ולא תישלח ללחצים שעברו על הוריהם.

היא מדברת על הרגשתה בילדותה. בעיקרו של דבר, בסטנזה השלישית היא שרה שהיא לא מסוגלת לרצות את הוריה ואת העובדה שרגשות לא היו מתאימים בביתה. היא מדברת על הביקורת הבלתי פוסקת שהורו לה על ידי הוריה. אולי היא הגבירה את האומץ לספר להוריה, אבל הם רק יגידו לה אילו תקלות היו לה. היא גם שרה איך זה לילד שחי בבית פוגע, מכיוון שרגשותיה, מחשבותיה ורגשותיו לא היו מתאימים.

בסטנזה החמישית נראה כאילו היא שרה איך זה היה בשבילה כילדה, כשהאזינה לקריאות הוריה. היא גם שרה על כך שההורה מצפה שהילד יהיה שווה, שכן ברור שההורה ציפה שהיא תהיה תמיכה רגשית עבורם. נקודת מבט נוספת בסטנזה החמישית היא שהיא שרה איך זה הרגיש לה להקשיב להורה הבוכה בשעות הלילה. שובר הלב של השיר הזה הוא כשהיא אומרת שהיא כנראה התרגלה להיות החזקה בבית, כשכולם מסתמכים על כוחה, אפילו בילדותה.

השיר הזה ממש מושך במיתרי הלב של אלה שחוו כל סוג של התעללות בילדים. אני מאמין שהשיר שלה מדבר דרך עיניו התפיסתיות של ילד; יתר על כן, זה מדבר על כך שהייתה צעירה וחפה מפשע. עם זאת, נראה כאילו הוריה לא חשבו על ילדם במהלך חושך העמק. ישנם הורים שאכן מפעילים בטעות את לחץ האבל על ילדיהם.

אני ממליץ על השיר הזה לכל מי שמנסה לעבד דרך ילדות פוגעת. היא הייתה ילדה וככזו, לא הייתה אחראית להתנהגויות הוריה. עם זאת, נראה היה שהם מטילים עליה את נטל היחסים ביניהם, דבר שהתברר על ידי כך שהיא נאלצה להקשיב לקריאותיו של הורה אחד, והיא זו שההורה מחפש לה תמיכה, והעובדה שכילדה, היא לא היה קיים בתחום של ילד. להפך, היא מילאה את חלקה של מבוגרת כשהייתה צריכה לשאת את הנטל של הוריה על כתפיה הקטנטנות.

היא גם מטפלת בהשפעות של מערכת היחסים שהיו לה יחסי הוריה באופן שלילי, גם בימינו. אם לשפוט לפי מילות השיר שלה, יתכן שהיא חשה לא מספקת בכל מה שקשור להוריה וכיצד התייחסו אליה, כמו גם למה שהם ציפו לה. אני לא מאמין שבאמת הייתה לה ילדות, מכיוון שהיא הייתה עסוקה מדי בכדי שנאלץ להיות באמצע מערכת היחסים החמוצה של ההורים. דעתי שהיא למדה, בילדותה, לא לסמוך על אף אחד. למרבה הצער, נראה כאילו היא אפילו לא יכולה לסמוך על עצמה. לא היה לה שום תוכנה להביט לאחור. אמון ככל הנראה היה נושא ענק עבור העלמה קלרקסון. במקום זאת, כפי שהשיר שלה מציין באומץ רב כל כך, נראה כי הכאבים ביחסי הוריה קיבלו עדיפות על רגשותיה, מחשבותיה ורגשותיה שלה.

אם אתה שורד מהתעללות בילדות, אני קורא לך לרכוש את התקליטור עליו מופיע השיר הזה. סביר להניח שתוכל להתייחס למילים שהיא שרה. "בגללך", הוא שיר עוצמתי שאוחז בלבם של אלה שחוו התעללות רגשית בילדות.