מקורו של זאב הזאב
כטורפים מובילים חששו זאבים במשך רוב ההיסטוריה האנושית הן כמתחרות על מזון והן בגלל יכולתם לצוד אנשים אם בעלי חיים אחרים היו נדירים. בהתחשב בכך שזאב העץ - המכונה גם הזאב "אפור" או "נפוץ" - גודלו כ -7 מטרים ומשקלו כמעט עשרה אבן (140 פאונד אימפריאלי), ויכול להפיל ביזון, סוס או איילים בפני עצמו אם צריך להיות, אתה יכול לראות מדוע אפילו חשש מפני זאב יחיד. גם זאבים משתמשים בשיניים החדות והחזקות שלהם בסדרה של הצמדות מהירות, וגורמים נזק הרבה יותר מאשר כלב הנוטה פשוט לנגוס ולהיתלות עליו. אכן, מחקרים גנטיים עדכניים מצביעים על כך שכלבים התפתחו מזן זאב שנכחד כעת וכי אין קשרים מועטים בין שני המינים בימינו.

מאותו מחקר עולה כי כלבים היו מבויתים לפני 36,000-9,000 שנה בתקופה בה אבותינו היו אבות ציידים ולא חקלאים. בפרקטיקות הרוחניות השמאניות של התקופות ההם צורות לצורות בעלי חיים, כולל זאבים הייתה אחת הדרכים לעודד ציד וריפוי מוצלחים. בעלי חיים שנתפסו כחזקים אומצו לעיתים קרובות כ"בעלי ברית "אישיים, או כ"חיית כוח" ובציד זה כלל לרוב את הזאב בגלל יכולתו בתחום זה. כחלק מריטואל לציד מצליח אנשים עשויים להיכנס למדינות טראנס ולקחו על עצמם היבטים של הזאב כולל לבישת עורות וחיקוי טכניקות הזאב של המארב והחריפות.

ככל שבני האדם התבססו יותר על החקלאות, הזאב עדיין נראה כמקור לפחד ויראה. משהו שקבוצות לוחמות שונות נהגו לנצל את עצמן ולהכות פחד באויבותיהן. אולי הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היו הלוחמים הנורדיים שהוזכרו בסאגת ווולסונגה, שכונו "אולפאהמיר" - פשוטו כמשמעו "חולצות עור זאב" שלבשו מעילי זאב והיו זאבי הזאב הראשונים המרומזים. אנשים בימינו מכירים יותר את המונח "Berserker" המתייחס ללוחמים שלבשו עורות דוב כדי לשאוב על כוחו של הדוב. נראה כי ברסקרנים עשו יותר רושם על האנשים הלא-נורדיים שהם נלחמו בעוצמתם ובעוצמתם, ואילו האולפאהמיר עשה רושם עמוק יותר מצדם שלהם. יתכן בגלל הקשר שלהם עם הזאב הענק פניריס שהיה צאצאיו של לוקי, אלוהה המעצב של הפנתיאון הנורדי, ועם אנגורודה הענקית. אמונה זו כה חזקה הייתה במדינות סקנדינביה, עד כי עד למאה העשרים דיווחו תושבי המדינה הפינית כ"כאוור בפחד מהזכר הטוב ביותר למילה Vargr (זאב זאב) "
נאמר גם שכאשר הלוחמים הללו היו בבית בין קרבות לפשיטה שלפעמים היו ברשותם אותה זעם רצחני כמו שהיו בקרב ואז היו יוצאים בלילה כשהם לובשים את עורות הזאב שלהם ומתקיפים נוסעים, שוברים את עצמותיהם ושותים את דמם . לאחר שחזרו מעלילות צמא הדם הללו, דווח עליהם כי הם סובלים מתשישות עצבנית ודיכאון. משהו שקשור להאשמות שמישהו היה זאב זאב במאות מאוחרות יותר. בין אם זו הייתה תוצאה של מה שאנו מכנים היום הפרעת לחץ פוסט טראומטית, או אחת מההשפעות של הזדהות יתר עם הארכיטיפ וולף, התווכחו זה מכבר על ידי עובדי האלילים בתחום המחקר והפסיכולוגיה המגיקלית.

שינוי צורות דמויות זאב לבעלי חיים שתוקפים בני אדם אינם מוגבלים לסקנדינביה, או לאזורים האירופאים אליהם נסעו הנורדים. ברוב חלקי העולם יש מיתוס של אנשים שהופכים לחיה מקומית מרושעת, ברצון או לא, ותוקפים אנשים. היו נמרים בהודו ואריות באפריקה היו, וקשורים, בחברות סודיות מגיקליות. מאו-מאו בשנות החמישים של אפריקה היו קשורים לאגודת הנמר, שאותה התיימרו חבריה להיות מסוגלים להפוך את עצמם לליפארדים באמצעות עשבי תיבול מקומיים וקסומים. היו דיווחים רבים על כך שקרה מול עד ראייה אמין, מקומי ואירופי כאחד.

כדי לחזור לאירופה, היה מקור נוסף לאגדת הזאב ביוון העתיקה. אם כי זה אמור היה להתרחש בתקופה שלפני ההיסטוריה הכתובה, בה המסורת בעל פה משתלטת, תוך שילוב אירועים בעולם האמיתי עם דמויות ואירועים מיתולוגיים. האזכור הראשון לכך הוא על ידי אפלטון בסביבות שנת 370 לפני הספירה בדיאלוג כתוב בו הוא שואל אם מישהו שמע על אגדת זאוס הלייקאי בארקארדיה? זה היה מיתוס של איך שלייקון, מלך ארקדיה, שנמצא כ -90 מיילים מאתונה, הקריב תינוק על מזבח ליקאי זאוס כמבחן האלוהים והפך לזאב מיד לאחר ההקרבה. על גרסאות של אגדה זו נאמרו בתקופות מאוחרות יותר על ידי פאוסניס והרודוטוס, שניהם מטיילים מפורסמים וכותבים מהתקופות הקלאסיות יחד עם הקביעה כי חלק מהאנשים מאותו אזור הפכו לאנשי זאב בתקופות מסוימות של השנה, או לתקופה מסוימת, רק הסתובבו חזרה לאחר פרק זמן אם הם "נמנעו מבשר אנושי".

הרומאים, שביססו חלק גדול מתרבותם על זו של יוון הקלאסית, אימצו גם הם את אגדת הזאב.המונח שהם השתמשו בו היה "Versi-pellis" המתרגם כ- "מחליף עור" או "מעיל מעיל", כפי שהאמינו שכאשר בצורה אנושית קליפת הזאב צמחה לגוף מהעור וכאשר האדם רצה להפוך אותם פשוטו כמשמעו הפכו את עצמם מבפנים החוצה. אמונה זו נמשכה לתקופת ימי הביניים, ואחת הבדיקות האמורות למישהו שהוא זאב זאב קילפה פיסות עור לאחור כדי לבדוק אם הכיסוי השעיר מתחת (!).

במאמרים הבאים נבחן כמה היבטים אחרים של זאבי זאב, אשר בשילוב עם הרקע הקצר שהוצג לעיל, ייתן קצת מושג מה הסיבות שאגדת הזאב סבל כל כך הרבה זמן. תוכלו ללמוד על החיבורים בין ערפדים לזוגי זאב ולהסתכל על טכניקות ושיקויים שהיו אמורים לסייע בהפיכת מישהו לזאב זאב - אך אך ורק למטרות מידע בלבד.

הוראות וידאו: Teen Wolf (1985) - The Wolf Can Dunk Scene (6/10) | Movieclips (אַפּרִיל 2024).