נדודים לשוליים - שנאה והתיקון הראשון

• אַפּרִיל 19, 2024

התיקון הראשון לחוקה מבטיח חופש דיבור. בחוגים ג'נטלמניים החופש הזה מתקיים כמי שמתחיל באדם של אחד ומסתיים במקום בו מתחיל אפו של אדם אחר. במהלך העשורים היא התפתחה לתחרות בוץ בוץ שיש בה עורכי דין ומערכת בתי המשפט כשופטים, בעוד שהשעבר לשעבר רודף את מרכולתם למציעים הגבוהים ביותר.

רעיון הדיבור החופשי הוא אכן אצילי ונחוץ בהרבה כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שאמריקה נוסדה על הרעיון שאנחנו כבר לא נהיה מושאי מלך שהיה שולט במילים שנאמרו בפרטיות ובציבוריות על רקע כאב כליאה, עינויים. , ומוות. האבות המייסדים הבהירו כי עצם ביקורת הממשלה היא דומה להצהרות קדושות והבסיס היחיד לבסיסה של רפובליקה המתעוררת בחירויותיה.

בעוד שארצות הברית נראית בבוז מעוות על חדר הכוכבים ובעצם הרעיון כי נבחר צריך להיות מעל ביקורת מצד מי שהצביעו בעד או נגדו או לה, רעיון האצולה הזה ממש נגרר בבוץ כבר מאוחר. ממשל ביקורת רבה על ג'ורג 'בוש הצעיר הוליד זעקות פומביות באופן שהוא מתריס בהשוואה.

מה שמעניין לציין מנקודת מבטו של דוגל בזכויות אזרח היא העובדה שדיבור שנאה - שמוגדר באופן רופף כניסיון להעליב אך גם להפחיד חברי קבוצה, כמו קבוצות פוליטיות - שנחשבה עד כה כ אי היותו ביטוי רצוי לחופש הדיבור נכנס לפתע לזרם המרכזי. התחזות לביקורת גלויה כלפי הממשלה ונבחרי הציבור שלה, גלי האוויר, העיתונים ותכניות הטלוויזיה מתמלאות עכשיו בכעס, בשנאה ובביטחון של שונאים המשתרעים לגורמים השוליים.

בעלת הטור והסופרת אן קולטר היא נשאת מים ייעודית למפלגה הרפובליקנית. לעיתים הצהרותיה מגוחכות גבוליות, כמו למשל כשהתייצבה על כך שנשים צריכות להתרחק מהצביעות, מכיוון שנראה שהיא זורקת את הכובעים שלהן לטבעות הדמוקרטים, ואילו לאחרונה היא הסעירה את האצבעות של הימין כמו גם את השמאל. על ידי התייחסות לג'ון אדוארדס - המתמודד הדמוקרטי ג'ון אדוארדס שיש לו בעיות משלו עם דוברי השנאה הדתיים הנשכרים שלו - במונחים שכללו גם השמצה מגונה באופן מכריע נגד אלה של האוריינטציה ההומוסקסואלית. אין להתעלם, זורק הפצצה המילולית של המפלגה הדמוקרטית הוא ביל מאהר שהשאיר כבר מזמן את שורשיו של סאטירה פוליטית, ובמקום זאת החליף אותם בשיבוצים כועסים והערות לא מחשבות כמו למשל כשהוא התייחס לרוצחים של 9-11 כטיפשים אך הרואיים. הוספת עלבון לפציעה הוא גם ברשומה בהשוואה בין ילדים מפגרים לכלבים.

נראה כי התיקון הראשון נמשך לשבירה כאשר תומכים בשונאים משני צידי האי. בעוד שאמירות רבות אינן נחשבות, מגוחכות לחלוטין, ומטומטמות גבולות, בסופת האש שיצאה על ידם יש חברים בשולי הימין הקיצוני והשמאלי הקיצוני המתנגדים להגנת יקיריהם, ומכאן שהם משבים אותם לא רק מהבנת השגיאות בדרכיהם. אבל הכל מלבד למנוע מהם את ההתנצלויות שצריכות להתלוות לוויטריול שלהם. במובן זה, זה השוליים שמשוטטים לשונאים באותה מידה שהשונא משוטט לשוליים.

בעוד שבעבר נאום מסוג זה נמצא רק בספרים, באינטרנט ובפגישות של המסורים העיוורים, הוא נמצא כיום במיינסטרים וכמעט בלתי ניתן להימנע ממנו. האם זו מגמה חדשה לתיקון הראשון? האם זה פותח את הדרך החדשה לניהול (פוליטי) של עסקים? האם השוליים משתלטים על פוליטיקה מיינסטרימית? רק הזמן יגיד. אולם מה שעולה מנקודת התייחסות לזכויות האזרח היא העובדה ששנאה, ויטריול ונאמנות ממש הם ביטויים מוגנים, ויותר ויותר בלתי ניתן להימנע מהם.