הורים מודרים מפגישות חינוך מיוחד

• אַפּרִיל 18, 2024

האם יש להרחיק הורים מכל פגישות לילדם שיש לו צרכים מיוחדים?

לאחרונה קיימתי טלפון מהורה שיש לו ילד עם צרכים מיוחדים. היא הייתה כועסת ומעצבנת גם היא כשהודחה מפגישה שהתקיימה בין אנשי המקצוע המעורבים בחינוך ילדיה.
בכך שלא הורשתה להשתתף בפגישה היא חשה שהיא "איבדה את קולה" ואת זכויותיה כהורה. הבעיה הנוספת שלה הייתה שלא נמסר לה שהפגישה התקיימה והתברר לה בשיחה לא קשורה עם מורה בבית הספר.

הרצון שלה להיות שם הונע מהצורך שלה להרגיש כלול בתוכנית החינוך שלו. היא גם הרגישה שגם היא וגם ילדה לא הובנו כהלכה וכי מורים ואנשי מקצוע אחרים לא מלאים בחיבוק מלא את האבחנה של ילדיה - שהוא נתפס כבעיות התנהגות במקום שיש לו צרכים תומכים נוספים בבסיס.

הורות לילד עם צרכים מיוחדים יכולה להביא עמו תחושת פחד וחוסר אונים. כהורים אומרים לנו שאנחנו מכירים את ילדינו טוב יותר מכל אחד אחר. לכן הגיוני כי הוצאתם מפגישה חינוכית על ילדכם יכולה לגרום לתסכול, תחושה של אי-שמיעה וכי השקפותיכם אינן חשובות.

עם זאת, עלינו להסתכל על זה משתי נקודות המבט.

לפעמים יש פגישות מקצועיות בכדי שניתן יהיה להסתכל ולהיות מוסכמים על זמינות המשאבים והכספים. יתכן שיהיה צורך להתנהל דיונים בין אנשי מקצוע באשר למי שנמצא הכי טוב או כשיר לבצע משימות מסוימות. זו עשויה להיות גם הזדמנות לכל דיון בקשיים שיש לבעל מקצוע ביחס לתפקידו.

לכן ניתן לטעון כי יש צורך בפגישות "מקצועיות בלבד". כך ההורים יכולים להישאר בטוחים בתפקיד שכל אדם מקצועי ממלא וכי הם אינם מכבידים על שום קשיים, אילוצים או קונפליקטים מקצועיים שאינם קשורים ישירות לטיפול בילדם.

שיתוף פעולה הוא המפתח להבטיח את התוצאות הטובות ביותר עבור הילד, ההורה, המחנכים וכל מי שעוסק בטיפול בילדים. ללא קווי תקשורת פתוחים וכנים בין כל הצדדים, אנו תמיד נתקלים בקשיים.

רוב ההורים ירצו להיות מעורבים בפגישות העוסקות בילדם. אולי הסבר להורים על אילו פגישות מתקיימות ומדוע, יעזור להם להבין טוב יותר את הרלוונטיות של השתתפותם או לא.

הוראות וידאו: How to disagree productively and find common ground | Julia Dhar (אַפּרִיל 2024).