כוחה של התקשורת
חשוב לזכור שכל דרך תקשורת שאנו מלמדים ילדים עובדת רק אם יש להם את הכוח לגרום לדברים לקרות, והם יכולים לבחור את מה שהם רוצים לומר. כשבני נרשם לבית הספר היסודי המקומי שלנו, נתנו לו כרטיסי 3X5 מהודקים למחזיק מפתחות, עם תמונות וביטויים פשוטים כמו "בואו נשחק תג" או "בואו נטפס על מכון הכושר בג'ונגל" או "בוא נשחק לתפוס".

תלמידים מבוגרים הוטלו להגיב לכרטיסים, והם עבדו טוב מאוד בזמני ההפסקה הראשונים. שמחנו - עד שהוא הפסיק להשתמש בהם. כשדיברתי עם התלמידים 'העוזרים' שלו, הם אמרו לי שבתחילה היה כיף להשתמש איתו בקלפים, אבל כל מה שהוא רצה לעשות זה לשחק תג, והם לא רצו לשחק תג כל הזמן. כשהכרטיס בו רצה להשתמש הפסיק לעבוד, הוא הפסיק להשתמש בכולם.

בהמשך, כאשר השתמש במכשיר תקשורת שהקליט ביטויים מדוברים לכפתורים השונים, משהו שהוא רצה בפינה אחת היה בדיחת דפיקה. זה היה שימוש מושלם עבור המכשיר מכיוון שביטוי אחד חוזר על עצמו מספר פעמים, ומתוך הכחול ילד יכול לשנות את השורה האחרונה בין אם זה הגיוני ובין אם לא, ורק בני גילו יודעים למה זה מצחיק.

הוא גם רצה שהערות שהוקלטו גרמו להובלה של כמה מחברי כיתתו למשרד, אך צוות בית הספר לא אישר להוסיף את זה. הם כבר התפכחו מההצלחה של בדיחות הדפיקה. מה שבני הכי אהב במכשיר הזה היה בכך שחבריו ללימודים המרכזיים בכיתה יתנדבו להקליט הודעות על יום הלימודים (המשותף) שלהם, כדי שהוא "יגיד" לי בבית. בעל מאזין מעוניין הוא נכס נהדר לכל סוג של תקשורת.

לעיתים רחוקות ניתן לדמיין את אפשרויות התקשורת המתאימות לגיל על ידי מבוגרים שלומדים לתכנת מכשירים. גיליתי שחברי כיתות הגן המיינסטרים שלו יכולים לרוב "לקרוא את דעתו" ולפרש מילים וצלילים שהוא השמיע בשיחות שלמות.

הוא לא הרים את כל מה שחבריו לכיתה הדגימו. אם הוא היה מפריע בזמן הסיפור, דבריו היו תמיד על משהו בסיפור, ואילו חבריו לכיתה במיינסטרים היו מפריעים למשהו שאינו קשור לחלוטין. הוא מעולם לא התקדם לסוג כזה של הפרעה, אבל היה נפלא לשמוע אותם מסבירים למורה את מה שהוא אומר, ולראות את החיוך על פניו כשהיא ענתה כראוי.

חברי כיתתו יכלו לסיים זה את המשפטים של זה בדרכים שלא יכול היה להתאים לאדם מבוגר. ילדי חברי ורוב ילדי השכנים אהבו ללמוד שפת סימנים ודרכים אחרות לתקשר בסתר עם בני זה עם זה. מכיוון שכל כך הרבה ילדים שיש להם עיכובים בתקשורת או אתגרי ביטוי או מוותרים ומסתגרים, או שהם כל כך נחושים לקיים אינטראקציה שהם מתקשרים דרך התנהגות שמבוגרים מזהים כתוקפנות, הרגשתי מזל גדול שלבני היו כל כך הרבה דרכי תקשורת.

בכיתה א 'אחד מחבריו לכיתה אמר לי אחרי שנתתי את הקדמת תחילת השנה, "הוא אומר לי דברים שהוא לעולם לא יגיד לך!" ובכיתה ב 'אותו ילד אמר, "פטריק ואני הולכים להיות ביולוגים ימיים כשגדל, ואנחנו לוקחים אתנו * איתנו!" מצאתי את שתי ההערות האלה כל כך מדאיגות שאני יכול לעצום את עיניי ולראות את הסביבה שלי בזמן ששמעתי אותן.

תמיכה בתקשורת בין חברי כיתה ובני גילם וסיוע לחברות ידידות אינה חייבת להיות מפעל אינטנסיבי בהיי-טק. לפעמים החברים שאנו יוצרים הם רק האנשים שאנו יושבים לידם ואלה שמשתפים בחוויות הרגילות שלנו. ילדינו יכולים ללמוד אחד מהשני אם אנו מספקים כלים והזדמנויות פשוטים לגדולם עם ציפיות להשתייכות, ונזכר כיצד הקמנו מערכות יחסים כשהיינו צעירים. יתכן שזה לא קשור בכלל לתקשורת מילולית.

כל אדם ראוי להזדמנות לבטא את מבוקשו בכל דרך שהיא, המאפשרת את יכולתם לתקשר, בין אם בעניינים מעשיים, בדעות או בפילוסופיה. חברי כיתה, מורים, אנשי מקצוע והורים יכולים לנחש לא נכון מה המשמעות של ילדינו. הגדרה עצמית דורשת אפשרויות ובחירות שעשויות להיות מובנות מאליהן על ידי חבריהם המיינסטרים.

עיין בחנות הספרים המקומית, בספריה הציבורית שלך או במוכר ספרים מקוון כמו Amazon.com, לקבלת ספרים על עידוד ושיפור תקשורת כמו:
שותפים לתקשורת: 30 שנה של בניית קשרים מגיבים עם ילדים מדברים מאוחרים כולל אוטיזם, תסמונת אספרגר (ASD), תסמונת דאון והתפתחות טיפוסית

"איננו זקוקים למכשיר דיבור - אני יודע מה הילד שלי מנסה לומר."
למה זה לא מספיק טוב.
//niederfamily.blogspot.com/2013/07/i-am-not-mind-reader-and-neither-are-you.html

מדריך למשאבים: קשיים במיומנות מוטורית אוראלית ילדים עם תסמונת דאון
//ndsccenter.org/worpsite/wp-content/uploads/2012/03/OralMotor.pdf

יילודים ישנים דרך הלילה: מיתוס מסוכן
//www.youtube.com/watch?v=e2PfSaHwSco&feature=share

הוראות וידאו: חיים חדשים - תוכנית 131 - כוחה של התקשורת (אַפּרִיל 2024).