ורד לאמילי מאת ויליאם פוקנר

• אַפּרִיל 19, 2024

בלתי נמנע היה שהתנועה הספרותית הגותית תמצא את מקומה במגוון התרבות האמריקנית. מתוך כור ההשפעה הזה נמסו תת-ז'אנרים רבים, ספציפיים לאזורים שייצרו אותם. לאחר הפסד מלחמת האזרחים, הדרום הפך למקום גידול לסיפורי פרובוקציה וסיפורי מקאברי, מעורבב בסיפורי חברה עדינים וההיסטוריה הייחודית שהיא הכריזה כזו. אז עלה צורה המכונה "דרום גותי", שבה ידועים סופרים אמריקאים מרכזיים כמו פלנרי אוקונר, קרסון מקולררס וויליאם פוקנר. סיפורו הקצר של פוקנר, ורד לאמילי, "מתאר את הסיפור הגותי הדרומי. סיפורו של פוקנר מהדהד את האווירה של דרום שנפל; אפשר לראות את כל הדמויות שלה כרוחות רפאים ורוחות מהעבר, שם הגרוטסקי והאריסטוקרטיה מתמזגים לחוט רדוף, טרגי ותקופות הומוריסטיות כהה שעדיין נחשבו לאבן דרך של הספרות הגותית האמריקאית.

התעשייה והמסורת מנסים לדור בכפיפה אחת בעיירה הקטנה של העלמה אמילי. סביב ביתה העתיק מתעוררות ג'ינס כותנה וסימנים אחרים של צמיחה תעשייתית, ובכל זאת העבר לא יימחק כל כך בקלות או יישכח. אחוזתה של העלמה אמילי מתנשאת מעל תושבי עיריה הקטנה, רודפת בכיעורה ובתפארתה הרקובה. יש טרגדיה במשחק כאשר התעשייה מוחקת "אפילו את שמות אוגוסט" שהגיעו להגדיר את העיירה בימיה הקודמים והמפוארים, שבהם היו שאיפות נעלות יותר מלבד תחנות דלק ומטעני כותנה, כיוון שהאנשים התגאו במי ובמה הם היו. העלמה אמילי היא בשום פנים ואופן לא הנערה הגותית הצעירה והטיפוסית במצוקה ונכלאת פיזית, ובכל זאת היא קורבן לחברה ולנסיבותיה, ולכן הופכת למבודדת בתוך העולם המשתנה תמיד של הדרום. כשאביה, חבר מוערך באצולה של העיירה, נפטר, העלמה אמילי מסרבת להכיר במותו ובסופו של דבר נאלצת להשלים עם מותו דרך מציאות שכנותיה. מה שאחריו הוא סיפור אהבה מטריד וחביב, המתובל בתערובת של רצח, קסם, אי שפיות וחושך של נפש האדם המגדירה את דרום הגותי.