סיפור נטישה

• אַפּרִיל 25, 2024

הייתה פעם צעירה, שלאחר ששוחחה עם אביה במשך שתים עשרה שנים, החליטה ליצור עימו קשר בתנאים שלה. היא חשה מבוהלת מהסיכוי לראות אותו שוב ובכל זאת ידעה שזו הדרך היחידה להשיג תשובות לשאלותיה. אביה עזב את משפחתו כשהייתה רק בת ארבע. במשך שנתיים הוא היה מבקר אותה מעת לעת, לוקח אותה לבית שגרה שם סבתה ולעתים מבלה איתה סוף שבוע. אולם הביקורים הפכו לספורדיים יותר ועד מהרה הם התרחשו רק מדי פעם. הוא היה מבטיח שהוא יבוא לאסוף אותה והיא תשב בסבלנות, תיק הלילה שלה לרגליה, עד שהגיע הזמן למיטה. אמה תצטרך לשדל אותה לאכול ארוחת ערב באותו לילה ולבסוף להתעקש שהיא תתכרבל על הספה לישון, שכן הילדה הקטנה הייתה כה נחושה שאביה ימשיך בהבטחתו. לפעמים הוא היה שולח את סבתה או את חברתו לאסוף אותה כשהוא מודה שהוא לא יכול. אבל אביה היה איתה היא רצתה לבלות ובעוד שהנשים הללו היו מאוד נחמדות אליה, לא תשומת הלב אליה היא חיפשה.
כשהייתה בת תשע בערך, הוא נעצר בביתה עם חברה חדשה שתכיר לבתו. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהיא ראתה את האישה אי פעם. היא לא שמעה מאביה שוב במשך למעלה משנה. שיחת הטלפון ההיא הייתה קצרה מאוד ואחריה, היא לא שמעה ממנו עד שהייתה בת שלוש-עשרה. ואז הבטיח לה זוג עגילי יהלומים ליום הולדתה. היא אמרה לו שהיא לא רוצה עגילי יהלומים, אבל הוא המשיך להתעקש. כמובן שאף עגילים לא התממשו מעולם. השיחה הבאה הייתה שבוע לאחר יום הולדתה השש עשרה. הוא רצה לדעת את מי היא הכי אוהבת - אותו או את אמה? כיצד תוכל לענות על שאלה כזו? איך הוא יכול לשאול שאלה כזו? אמה נכנסה לחדרה ומצאה אותה בוכה ללא שליטה. הילדה הושיטה לה את הטלפון וביקשה שתגיד לאביה שהיא לעולם לא רוצה לדבר איתו. כאשר האם שאלה את אביה מה קרה, הוא אמר לה, "כלום." לקח שלושה ימים כדי לקבל את הסיפור מהילדה הצעירה - זה היה כואב לה נורא. יחד עם האמת של שיחת הטלפון הגיע כאב הנטישה, הגעגועים והשקרים. הילדה הייתה נסערת נורא וחזרה שהיא מעולם לא רוצה לדבר עם אביה, אבל האם התעקשה שאם כך היא מרגישה, אז היא צריכה לספר לאביה מאשר את עצמה. היא עודדה את הילדה הצעירה שלא לשרוף גשרים.
העצות וההחלטה לא היו חשובות, עם זאת, שכן האב לא התקשר שוב. וכך קרה שכשגדלה הילדה, היא החליטה ליצור קשר בעצמה. האיש שהיה אביה לא זיהה את האישה הבוגרת שעומדת לפניו. כשחשפה את זהותה, הוא הופתע והזמין אותה לבית לפגוש את אשתו החדשה ואת בנו החורג. הילד היה מבוגר מהצעירה וכינה את אביה "פופ". זה היה כואב, מכיוון שהבת לא הכירה את הגבר כאב ובכל זאת הילד הזה, שלא היה בנו, כינה אותו שם אבהב וחביב.
הצעירה הופתעה שהיו תמונות שלה בכל קירות הסלון. היא הבינה שאמה שלחה לאביה תמונות שלה לאורך כל חייה, גם כשסירב לשמור על קשר. זה הביא דמעה בעיניה. אביה היה עצבני איתה בבית, אך נראה שמחה באמת לראותה. הם דיברו כמעט שעה, אבל הוא שאל מעט מאוד עליה ועל חייה. כשעזבה הוא אמר לה שהוא אוהב אותה, אך היא לא יכולה לומר את אותו הדבר. איך יכול האיש הזה שלא הכיר אותה לאהוב אותה? ואיך הוא יכול היה לצפות שהיא תאהב אותו, כשלא הכירה אותו? נכון, הוא היה אביה. אבל דם לא תמיד משתווה למשפחה.
הוא התקשר אליה כעבור שבועיים והיא ביקשה ממנו לחכות עד שתצליח לסדר את מחשבותיה לפני שתדבר שוב. היא אמרה לו שתתקשר אליו כשיהיה מוכן. חודשיים אחר כך, ביום האב, אשתו החדשה התקשרה אליה ואמרה לה שעליה להתקשר לאביה, זה "יהפוך את היום שלו". למה היא צריכה לעשות את היום שלו? האם הוא לא ידע על כל הפעמים בהן פגע ואכזב אותה? האם הוא לא זכר את כל הפעמים שהשאיר אותה מחכה לבואו? עם זאת, אשתו החדשה התנהגה כאילו הצעירה 'חייבה' את האיש הזה ביום האב. בעיני הצעירה הוא לא ידע להיות אבא. עם זאת, לימדו אותה להתחשב ברגשותיהם של אחרים ולא לפגוע בכוונה, כך קראה. הם דיברו רק כמה רגעים; כל מה שלבה הכואב יכול היה לשאת.
עדיין היא נאבקת עם קיומו של אביה. עם זאת היא תוהה אם שיחה עמו תבהיר את הבלבול או רק תגביר את עוצמתו. היא נאבקת בערך העצמי שלה, בביטחון שלה עצמה, כשהיא מתייחסת את השווי שלה כנגד נטישת אביה ממנה. האם הוא לא אהב אותה אז? איך הוא יכול להתייצב עכשיו? האם לא הייתה לה מספיק ערך כדי להישאר בקשר? לעמוד בהבטחותיו?
היא אישה צעירה המחפשת את דרכה בעולם קשה ומבלבל.באופן לא הוגן, עליה להתמודד גם עם הבלבול שנוצר בגלל הנטישה של אביה. אם אביה שלה לא יכול היה לאהוב אותה, אז איך מישהו אחר יכול? אז איך היא יכולה לאהוב את עצמה? ובכל זאת אמה ממשיכה להתעקש שהיא חביבה ושווה יותר ממה שהיא יכולה לדמיין. איך היא יכולה ליישב בין שתי המחשבות הללו במוחה שלה? היא תמשיך להיאבק עד יום אחד - יש לקוות - האמת תיפול על מקומה.

הוראות וידאו: חרדת נטישה אצל ילדים - חרדות בבית הספר והגן (אַפּרִיל 2024).