סבלו מהילדים הקטנים מאת סטיבן קינג
האנושות מתנחמת ביכולתה לתרץ ולהגדיר את מה שנחשב לרוב לטוב ורע. בעולם בו כוהנים מתעללים בילדים צעירים ויריות בבתי ספר נפוצים, יש להודות כי הגבול בין "טוב" ל"רע "מעורפל באופן מדהים בחברה של ימינו. הרעיון שהרוע יכול להגיע מהמקומות הכי לא צפויים הוא מפחיד באמת, וסופרי אימה כמו סטיבן קינג בוחנים באופן קבוע את הפילוסופיה המסקרנת הזו בעבודתם. האנושות והיכולת שלה לרע וגם לטוב הם יסודות יסוד בחלק גדול מהכתיבה של קינג. סובלים מהילדים הקטניםסיפור קצר שפורסם במקור כחלק ממנו סיוטים ונופי חלומות אנתולוגיה, מדברת על פרנויה ואימה שנקבעו על רקע השלווה המתעתע של כיתת לימודים בבית הספר היסודי. המשמעות של סיפור זה היא גם בפירושו על החברה, במיוחד על מערכת החינוך שתעדיף לדחוס תלמיד מלא ידע ולהפשיט אותו מהאינדיבידואליות שלהם במקום לאפשר לו ללמוד באמצעות הרצאה משולבת ומשחק יצירתי.

האפקטיביות של סיפור זה נוצרת בחוסר נכונותו של קינג לחשוף מיהם המפלצות האמיתיות. האם העלמה סידלי היא המורה השרופה, הלחוצה וכמעט שפרשה כמעט ללא סיכויים עתידיים שסוף סוף צוללת במערכת והורגת את תלמידיה, או שיש באמת איזה כוח אפל ומרושע בעבודה בקרב הילדים? שתי השאלות מציעות תשובות לא נוחות, אך קינג מעלה את הטענה כי החולל ביותר יכול לנבוע מהמקומות הבטוחים ביותר, שכוונות מרושעות רחוקות רק כמו הילד בכיתה ג 'הבאה או המורה שלהם. הסיפור יעיל יותר בכך שהתפאורה שלו לא נמצאת באיזה בית רדוף רדודים או בחשכת הלילה; האירוע כולו מתרחש בבית ספר יסודי ציבורי בשעות היום. הפרנויה של העלמה סידלי הופכת להיות הקוראת; אחד נותר עם התפיסה המטרידה כי לאף אחד לא יכול להיות מופקד בטיפול בילדיהם, ולא, לצורך העניין, אי אפשר לסמוך על הילדים לגמרי בעצמם, נקודה שהושגה עוד בשלב הסופי המטריד של סובלים מהילדים הקטנים

קינג, סטיבן. "סיוטים ונופי חלומות." ניו יורק: פינגווין, 1993.