אבני מים כותבים סופרים מנצחים בתחרות
אז איזה מיני סיפורי מיני ניסו הסופרים המפורסמים להידחק על גב גלויה? עורך הסיפורים הקצרים שלך מסתכל ומגלה כמה הפתעות - שלא לדבר - כמה אכזבות ...


ההפתעה הראשונה הייתה מקור למורת רוחי - ואולי פיקוח רציני מצד מארגני התחרות. הסיפורים הקצרים הם ביד ארוכה! עכשיו זה אולי לא מהווה בעיה עבור כמה קוראים חדי עין שעדיין נעורים, אבל עבור אלה שנמצאים בסוג הגיל הבוגר יותר - ולאלה עם אתגרים חזותיים, זה עשוי להוות חיסרון רציני ומכשול להנאת הקריאה שלהם.


כל רשומה, כולל אלה של סופרים מבוססים, מופיעה בגלריית האתר ווטרסטונס באמצעות נגן פלאש, וכאשר היא נטענת, נראית מספיק, כמו פתק בגב גלויה. עם זאת, האם תוהה האם גלויה שנכתבה בחופזה בכתב יד נמהרת במהירות היא המדיום הטוב ביותר ליצירותיו הספרותיות של סופר?


לאחר קריאת חלק מההצעות, נראה כי הפתגם הישן 'אם אף אחד לא יכול לראות את זה, לא משנה כמה הוא טוב' נראה לי בוודאות - בהחלט מהניסיון של העורך הזה בכל מקרה. לאחר שיישמתי את מבחן החומציות שלי (תוך כדי קריאה נאותה של כל פסקה ראשונה) אני חושש לומר שחלק מהכותבים המפורסמים הללו מעולם לא עברו את המשפט הראשון, כך שאיני יכול להביא לך תובנות עמוקות לגבי האיכות או במאמצים אחרים. נראה שהם, או המארגנים, שכחו את הכלל הראשון בקריאת האינטרנט: הקוראים ממהרים ונמצאים במצב סריקה.


בקטגוריה הבלתי קריאה שלי היו סבסטיאן פולקס (סופרת Devil May Care), דוריס לסינג (מחברת אלפרד ואמילי), מרגרט אטווד, ובמידה פחותה יותר ניק הורנבי (מחבר "סלאם"). סיפוריהם תמיד ישארו בגדר תעלומה עבורי לא יכולתי לקרוא אותם. האירוניה היא שאם הם היו נכתבים על גלויות אמיתיות, זה לא היה משנה כל כך. גלויה אמיתית שתוכלו לקחת לחלון, להחזיק מעמד אל האור, או להעמיד תחת בדיקת זכוכית מגדלת בקלות רבה יותר ובמהירות רבה יותר מאשר להתעסק בגדלי טקסט במחשב. מי רוצה להסיע מחשב אישי לחלון?


לכן, מן ההכרח, הבחירות שלי היו מתוך אלה שעברו את כתב היד 'הקריא וראוי לקטגוריית תלמיד כיתה יסודי'. והנה היו כמה קטעי ביניים בהירים. בין סדרות נושא בלשי פופולריות, אך משעממות, היו סיפורים של לורן צ'ילד, מייקל רוזן וליסה אפגננסי. אלה היו קצרים, חדים, מתוקים ולעניין - ובאופן קריטי, קריאים.
הסיפור הקצר של לורן צ'ילד עסק על רצונה כנערת בית ספר להתבגר כאחד האנשים המבהיקים (הפופולריים?). אני יכול לדמיין אלפי ילדים (וגם מבוגרים שהיו גם פעם ילדים) שמזדהים עם המשאלה הזו וכך נהנים מהסיפור הקצר. סיפוריה של צ'רלי ולולה נותרו פופולריים.


אחד האהובים עליי היה סיפורו הקצר של מייקל רוזן, אשר עטף בתמציתיות את חווייתם של זוג המצפה למעמדם החדש כבעלי בתים, כאשר ניסו לקנות את דירתם השכורה של העיר הפנימית שעלתה למכירה - לכאורה בשם של הגינות לכולם בהתחדשות עירונית. ההצעה הראשונה הייתה על מיליון פאונד! הסיפור הזה של מחבר הספר "אל תניח חרדל במנגולד" היה קריא, ברור ועם קצה ריאליזם שמושך. אולי זה מסמל מגמה הרחק מדמיון לעבר רלוונטיות חברתית גולמית עבור חלק מהקוראים.


ליסה אפגננסי (איש הזכרון) הציעה סיפור קטן וקומפקטי וחכם ביותר על שלושה אנשים בנישואין ומשאלה עליה התחרטה כשזה התגשם.


ומה מאותם הסופרים המצליחים ביותר - ג'יי קיי רולינג? אני לא יודע אז אני לא יכול להגיד לך - לא יכולתי לקרוא את הכתיבה שלה!

הוראות וידאו: ילדי בית העץ עונה 2 | פרק 24 - אור (אַפּרִיל 2024).