מה לא לעשות בכדור בחצר האחורית
סוף השבוע הזה היה נחמד במיוחד בחוץ בצפון מזרח אוהיו. הבן שלי מלא אתמול בן 23 ויחד עם אשתו (שהייתה בעבר כד קנקן מהיר) רצו לשחק קצת סופטבול. אני שחקן סופטבול לשעבר ולא צריך להתבקש פעמיים לשחק. בתי כרגע משחקת בתיכון בקבוצת האוניברסיטאות של בית הספר שלה וגם אוהבת לשחק. למרות שהצלחנו לאסוף שני אנשים לשחק איתנו למשך זמן קצר, היו לנו רק חמישה. עם זאת, היינו נחושים לשחק. זה היה יותר כמו תרגול סופטבול במקום משחק, מכיוון שהיו כה מעטים מאיתנו, אבל זה רק גרם לנו להיות נחושים עוד יותר. הייתה לנו יותר קרקע לכסות והמשך לרוץ לשדה הכדור. אני לא זוכר שאי פעם שיחקתי סופטבול בחצר האחורית ולא שיחקתי עם כל הגוף, הלב והנשמה שלי. כל המעורבים עשו את אותו הדבר. דאגנו לכאבים וכאבים אחר כך. כעת, כאמא, חונכת ומארחת סופטבול, אני יכולה להגיד לאחרים מה לא לעשות.

נסענו לפארק מוכן לחלוטין עם כל הציוד שלנו. הדבר היחיד שלא היה לנו זה להכות קסדות. כלתי הביאה אחת מכיוון שהיא התעקשה להתנדנד רק למי שהראש מוגן. מלבד קסדת הנפילה, לא לבשנו שום דבר בדרך של ציוד סופטבול למעט הכפפות שלנו. אחרי שהכד שלנו התעייף, שיחקנו המגרש האיטי וכולם התנדנדו. זה היה מאוד סתמי ופשוט התחלנו להכות עד שהבלילה או הקנקן התעייפו.

הפגיעה הראשונה התרחשה כשבתי, בעלי ואני התחממנו. כשזרועותינו התרופפו, זרקנו חזק יותר והגדלנו את המרחק בינינו. אחרי כעשרים דקות של זריקה, הבת שלי החזיקה את המיטה שלה לתפוס כדור שהגיע לעברה בגובה הסנטר. הכפפה שלה הייתה סנטימטר נמוך מכדי והכדור פגע בקצה החלק העליון של מיטה ואז הקפיץ מעל גבה שמאל. היא לא לבשה מסכת פנים.

הפציעה השנייה התרחשה כשבני חבט. אשתו, שהתנדבה, הגיעה ממשפחה שלמה של שחקני שחקנים ומאמנים מהירים. היא רצתה שהוא יכה ממנה לפחות כדור אחד שהושלך במהירות. הוא העדיף המגרש האיטי. הם התפשרו והיא השליכה אותו כמה מגרשי המהירות המהירים ביותר שלה, האחרונה פגעה בו בגב העגל הימני. הוא ניסה לקפוץ מהדרך אבל רק הצליח להסתיים עם חבורה בצורת סופטבול.

הפציעה השלישית של היום אירעה כשבעלי תפס. הוא עמד במקום להתכופף. הוא סובב את ראשו לשנייה בלבד וכדור, שהוחסר על ידי הבלילה, הכה אותו במפשעה. הוא לא לבש ציוד מגן כלשהו. הוא אמר שהלהיט ממש כאב והוא אפילו יכול היה להרגיש את השרוכים על הסופטבול.

הפציעה הרביעית התרחשה כשבני שישה מטרים וחמישה אינץ 'התנדנד. אחותו טופחה וניסתה עטלף חדש. היא הכה לא מעט כדורים מעל ראשי של בעלי ואותי, בשדה השמאלי. היא הייתה מאושרת מאוד עם המחבט הזה ולבסוף פגעה במורד קו לעגל אחיה המדלג. הוא פגע בעפר והחלטנו שזו זמן טוב לקחת הפסקה. הוא ניגש למלבינים לבקבוק מים עם ביצת אווז שכבר התרוממה על עגלו השמאלי, תואמת את החבורה שכבר הייתה בימינו. הוא לבש מכנסיים קצרים ושום דבר שהגן על רגליו.

הפציעה החמישית והאחרונה התרחשה כאשר התכוונתי לבני הגבוה להפליא. הוא השתמש במחבט הטוב של אשתו והיא אמרה לו שהיא תהרוג אותו אם הוא ישבור אותה. (מוקדם יותר, כשהוא הכה כדור, קצה אחד העטלפים שלי טס כשהוא משתמש בו.) הוא המשיך לחצי נדנדה והכה בעדינות את הכדורים לאורך קו הבסיס השלישי. אחרי שפגע בכמה כאלה, הוא התחמם וממש רצה לבלבל את הכדור. הוא פגע בנסיעת קו היישר אל הצד של ברכי הימנית. ראיתי כוכבים אבל לא נתתי לזה שזה כאב כי לא רציתי שהוא ירגיש רע. לא היה לי שום הגנה על הברך או הרגליים בזמן התנדנדות.

אחרי שנדדתי מהמגרש, "שיחקנו" כארבע שעות וחצי. הבנו שהפגיעות שלנו יכולות להיות גרועות יותר. למרות שכולנו היינו שחקנים מנוסים, ידענו בחלק האחורי של מוחנו שהבטיחות מגיעה ראשונה ושהסיבה שהיה לנו כיף היא משום שאיש לא נפגע קשה. בפעם הבאה שנשחק, נקפיד ללבוש את כל הציוד שלנו. נהנינו מאוד אבל אנחנו בהחלט רוצים לעשות את זה שוב בקרוב. הדרך היחידה שבה אנו יכולים להיות בטוחים שיש לנו את היכולת לחזור לשם, כל פעם היא לשחק בטוח.

הוראות וידאו: דוקותיים | הרחוב הכי מסוכן בדרום תל אביב (מרץ 2024).