מדוע הרפובליקנים מתנגדים לכובע ולסחר

• אַפּרִיל 24, 2024

שווי וסחר הוא השם הקצר שניתן לחקיקה שדוחפים על ידי הדמוקרטים והנשיא שיווצר "אשראי פחמן" שיונפקו לחברות בזיהום שהם יוצרים. שמו האמיתי של הצעת החוק הוא "משרות אנרגיה נקייה וחוק כוח אמריקאי" שהוצג על ידי קרי וליברמן.

הרעיון המתוק שמאחוריו הוא שחברות יפעלו להיכנס מתחת לזיכויים שהונפקו כדי שיוכלו לסחור או למכור את נקודות הזכות הנוספות שלהן. הממשלה תחליט כמה זיהום יכולה חברה לייצר, להנפיק את הזיכויים ואז למדוד את התפוקה.

ראשית, החקיקה תחול על חברות שירות המייצרות את האנרגיה שלנו. זו בעיה קריטית - כולם יודעים, או צריכים להבין עד עכשיו, שחברות שירות אינן משלמות מיסים. הם אוספים אותם מאלו מאיתנו המשתמשים באנרגיה. עם זאת, אם כן, ברור שאם חברה תעלה על זיכויים שלה, אתה ואני נשלם על כך.

מה שמסתכם בחשבונות שירות גבוהים יותר עבור בעצם כולנו. מכיוון שחשבונות אנרגיה יכולים להיחשב כמס רגרסיבי מכיוון שאין רצפה - כולנו משתמשים באנרגיה - זהו מס חדש בפועל על האזרח הפשוט. רק לעשירים באמת לא אכפת מחשבונות השירות שלהם.

זה מסביר חלק מהאופוזיציה הרפובליקנית. החלק האחר הוא ההשפעה שיש לו על עסקים, ולא רק על חברות שירות. עסקים מכל סוג משתמשים באנרגיה, ואם העלות לייצור כל מה שהם מייצרים עולה, עלות הסחורות והשירותים עולה. במיתון, העברת עלויות גבוהות יותר עשויה לא להיות אופציה, המאיימת על הישרדות העסק. זה מוביל ליותר אבטלה.

הצעת החוק טוענת גם כי אסטרטגיה כזו תביא ל"צמיחה חכמה "בה אנשים יתגוררו קרוב יותר לעבודה על מנת להשתמש בפחות גז או לנצל את התחבורה הציבורית. במאמר מערכת ב"וול סטריט ג'ורנל ", וונדל קוקס ורונלד אוט הצביעו על כך שזה אכן יעלה את מחיר הדיור ככל שאנשים ינסו לקנות באזור מרוכז.

וזה מחזיר אותנו לבועת הדיור שגרמה למשבר הדיור הנוכחי שלנו. אז בסך הכל, חקיקת הכובע והסחר מציעה סיבות רבות מדוע עלינו להתנגד לה.