יואקין פיניקס מבקש את דידי לעזרה בהיפ הופ
האם חואקין פיניקס באמת שם? שאלה זו החלה להשתולל בבלוגוספרה בסוף 2008 ובתחילת 2009, במיוחד לאחר שהשחקן הופיע בתוכנית "המועד האחרון עם דיוויד לטרמני" בגופו, אך לא בראש. כשהוא מכוסה פנים ופניו מקושקשות, מרכיב משקפי שמש והכל שחור, הוא לא שיחק לקהל, לא החמיא למארח ולא הציע תקעים חסרי בושה לסרטו האחרון, "אוהבי שני."

במקום זאת, הוא מלמל והתנדנד ונתן תשובות מונוסילבטיות לשאלותיו של דייוויד לטרמן. "מה אתה יכול לספר לנו על ימיך עם ה- Unabomber?" שאל מר לטרמן בשלב מסוים. מר פיניקס השפיל את מבטו בזמן שהקהל שאג מהבדיחה.

יותר משנה לאחר מכן הבדיחה נמשכת, והשאירה אותנו לא בטוחים אם הפניקס איבדה אותה או מושכת את מתיחת המשחק הטובה ביותר בכל הזמנים. אני עדיין כאן, אני סרט חדש שגורם לאדם לשאול אם מדובר בסאטירה חכמה או בסרט תיעודי עצוב על תפקידיו האחרונים של מר פיניקס כנשירת משחק ואמנית היפ הופ. בימוי: קייסי אפלק (נשוי לאחותו של מר פיניקס, קיץ), הסרט לועג לסלבריטאים, הוליווד ובידור.

חלק גדול מהסרט כרוך במאמץ של מר פיניקס, או ככל הנראה פנטומימה, להתמוסס, שעבורו הוא מציג הצגה ממש טובה. הוא נוחר אבקה לבנה, שוכר זונה, מתעלל בעוזריו.

אז האם היפ הופ, דידי, עוזר לאח? בסרט לדידי יש טיראדה גסה בפיניקס, ואומר: "כשאתה הולך לעשות סרט, יש לך כסף כדי לעשות סרט, נכון? אורות, נכון? אורות! שירותי מלאכה, קדימונים, איפור, שיער, ד.פ. אלבום דורש אותו דבר. סטודיו, מהנדס, אני. אני. רמקולים. יש לך כסף? דידי אומר שהוא נמאס לראות שחקנים חושבים שהם יכולים פשוט לטייל היישר לעסקי המוזיקה ולהיות הצלחה מיידית. (מה עם דידי לטייל לסרטים?)

אהבתי את חואקין פיניקס בסרט "גלדיאטור", "שלטים", וחשבתי שהוא היה צריך לקבל אוסקר על "Walk the Line". האם הוא באמת שונא את הוליווד עכשיו או שמא הבדיחה עלינו כשהוא ממלא את התפקיד של השחקן "שהיה" הזה כל כך אמין שכולנו נותרו לתהות?