ישנם מקומות שהם מכה לטיפוח הכישרון החדש בגלל הכישרון שקפץ פעם מקירותיו ותקרותיו והדהד במורד אולמותיו. ברחבי מחוז הג'אז בקנזס סיטי ישנם מקומות רבים כאלה ואגדותיהם רבות, החל הרוזן באסי ועד מיילס דייויס, ממרי לו וויליאמס ועד צ'רלי פרקר.

רוברט אלטמן המנוח, הבמאי שזכה בפרס האוסקר, התנסה במו ידיו בכמה מאותה אגדה שהפך את הכישרון כנער צעיר מאוד, שהיה מתגנב משכונת פרנססבורג העירונית שלו כדי לקחת חלק מהמראות והצלילים של יוצרי המוסיקה והמוזיקה שלהם ב 18 וגפן. לפני כמה שנים חזר אלטמן אל רודפי ילדותו ועשה סרט שכותרתו "קנזס סיטי" שפקד מחדש את תקופת הזוהר של הג'אז ואת החיים הגבוהים שחיו אז בעיר.

יש כרגע מועדון ג'אז אחד שנשאר במחוז הג'אז שיש לו טענה לגיטימית לחלק מאותה היסטוריה והוא החדר הכחול. בכל ערב נתון תוכלו ליפול למועדון ולצפות להתבדר על ידי הצעותיהם של כמה מהאמנים הידועים בתעשייה או של אלה שבודקים רק את הכנפיים המוזיקליות שלהם.





בביקורי האחרון קיבלתי את פני כשנכנסתי דרך הדלת עם צלילים קצביים של איבר כמו שלישיית ג'אז אורגןבהובלת אורגן קן לוברן, עם בריאן באגרט על גיטרה ו קווין פרצה על תופים, פסל סט. המוזיקה נשמעה נחמדה, היה קהל בגודל טוב, והמחוא כפיים נלהב הצביעו על כך שהם התארחו היטב. עברו כמה דקות עד לסט ההפקה הבא שלהם, אבל הייתי בטוח שכשחזרו זה עתיד להיות בילוי טוב.

מה שלא ידעתי שהיה איתם סולן וכשהתחיל הסט הבא וגברת צעירה ניגשה למיקרופון, הופתעתי לטובה. שאלתי מישהו בסביבה מי היא ואמרו לי ששמה הוא בוקקה שואלס. לא הכרתי את השם. השיר הראשון ששרה היה עטיפה למנגינה של מייקל ג'קסון, "אף פעם לא יכול להיפרד" ומהר מאוד התברר שהיא אכן יכולה לשיר. אבל זה היה כשעברה מהפופ לג'אז המסורתי מצאתי את עצמי מאזינה ביראת כבוד מוחלטת. הביצוע שלה לתקן הישן "מרגיש טוב" השאיר אותי בהה באי אמון. תמונות של אלה פיצג'רלד, בילי הולידיי, דינה וושינגטון וכל הדיוות האחרות שעשויות לפתע את הבמה ההיא בחדר הכחול הסתננו בדמיוני כשבוקקה שב לכבוש את הרוח והתחושה.

אם כי "מרגיש טוב" לא נמצא בתקליטור בוקקה שואלס עם OJT של קן לוברן יש תשעה מנגינות נוספות שבטוח לענג!