סקירת CD - קופה כחולה - טורנדו על המסלול
קופה כחולה. השם בלבד מעורר תמונות של מוטות חמים. או אולי בני החוף ולילות קיץ חמים. עם זאת הלהקה הזו רחוקה מאותם רעיונות. הסרט קטיפה כחולה האם מתאים יותר אולי?

קופה כחולה הוא הפרויקט שהקים דמויות אגדות דניס דונאווי (למשל אליס קופר) ו אלברט ו ג'ו בושארד (למשל פולחן הצדפות הכחול). קופה כחולה, הבנת? באמת לא צריכה להיות שום סיבה להזכיר את קורות החיים של החבר'ה האלה, אבל עבור הלא-יזום כאן הולך.

הבסיסט דניס דונאווי הוא חבר מייסד בקבוצת אליס קופר המקורית וכתב יחד כמה מהלהיטים הגדולים שלהם כמו "אני שמונה עשרה", מתחת לגלגלים שלי "ו"בית הספר החוצה".

אלברט וג'ו בושארד היו שניהם חברים ב"כחול הצדפות הכחול "כשהיו בשיאו באמצע עד סוף שנות ה -70. המתופף אלברט כתב יחד את "ערים על להבה עם רוק אנד רול", "האדום והשחור", "זה לא קיץ האהבה" ורבים אחרים. ג'ו היה בסיסט עם BOC אך הוא גם גיטריסט מושלם. עם BOC הוא כתב "Nosferatu", "Astronomy" ו- "Rails Hot to Hell", בין רבים.

השלישייה נפגשה לפני כמה שנים והחלה לסייר ולנגן חומר מלהקותיהם הקודמות. בסופו של דבר הכוויה ליצירת מוסיקה חדשה הפכה ללהבה מן המניין ומזה מגיע טורנדו על המסלולים. כמו בכל מוזיקת ​​העבר מהלהקות פורצות הדרך הללו, ישנה איכות מרושעת, שעלולה להיות מגעילה, המחלחלת לפרויקט הזה מתחילתו ועד סופו - כמעט כמו שמשהו מסתתר ממך.

הרבה מבצעים שצמחו לגדולה בשנות ה -70 תקועים על ההליכון Famous Records Live ואין להם שום התייחסות לחומר חדש. ואלה שאכן יש להם תפקוד לקיחת האוזניים שכן השירים החדשים לא חותכים את החרדל.

לשמחתי, אני יכול לדווח שלא רק שכחול קופה יותר מאשר חותך את החרדל, הם הפיקו רקורד חזק ברע. עשרה מסלולים. כריכה אחת. אין מילוי. כל הבנים תורמים שירים וכולם עושים תפנית או שתיים מאחורי האופניים.



הרצועה הראשונה "אתה (כמו ערפדים)" שומרת על איכות הכתפיים שלך על כתף. נכתב על ידי חבר הבושארדס, לשיר מקהלה אדירה ופסוקים נפלאים. הפקה נהדרת מאפשרת להציג את הכלים ממש לצד הקולות בבהירות. השיר הזה מפחיד ועם זאת מלודי, השיר הזה הוא ההקדמה המושלמת לסט נהדר זה. יש גם סרטון אדיר לשיר הזה שמוכר אותו לחלוטין. לציין את מעריצי BOC, לאחד הבחורים בסרטון יש חולצת טריקו שחורה עם הכותנה התחתונה בלבן. לפני שלקחה את השם BOC, הלהקה הייתה ידועה בשם Soft White Underbelly.

יתכן שהרצועה האהובה עליי בתקליט היא הקטע הבא, "ובכן של אנג'ל", שנכתב על ידי ג'ו. המוטות הראשונים האינסטרומנטליים הולכים ישר לצווארך ולרגליים ושניהם נעים במצב קצר. "עם עווית תכליתית וצליל מרושע" (סליחה, רישיון פואטי שצולם כאן) השיר הזה חודר דרך הרמקולים שלך, משתלט עם אחיזה איתנה ואזיקים באוזניים. ג'ו מספק אולי את הקולי המשכנע והעוצמתי ביותר בתקליט, וזה לא הישג בהתחשב בכך שאיש מהחבר'ה האלה לא יתבלבל איתו, אומרים פרדי מרקורי. עם זאת, זה לא מה שנדרש כאן והשירה האלה עם מעט נייר מעץ חול משלושתם עובדים בצורה מושלמת עבור התלבושת הזו. שני הערות עניין לקיצוץ זה. הראשונה היא הכללת סולו לגיטרה על ידי הגיטריסט לשעבר לשעבר, רובי קריגר, וזה מצוין. קריגר מציג גיבוי עם גיטרה קטנה וטעימה על "Man Up". שנית, העובדה שהכותב המשותף למסלול זה היה ג'ים קרול ז"ל.

"סוף הקצה" של אלברט הוא הבא והוא חתך איתן שמגמיש את שריריו (של אהבה --- סליחה לא יכול לעזור לו) באדיבות איזו גיטרה ג'ו בושאר בשרני. אחד האדריכלים של רוק התיאטרון, דניס דונאוויי, תורם אולי מועמד לשיר החזק ביותר הבא, "God I Need You Tonight". הושר על ידי אלברט (אני חושב, מכיוון שהוא וג'ו נשמעים הרבה זהה), לשיר הזה יש כמה התקדמות אקורדים פשוטות (וגם כמה מוזרות) עבור הפזמון שהופך אותו לבלתי נשכח. אוהב את זה הרבה.

ההפתעה בתקליט היא שער פנטסטי של "החיוך של דולפין" של בירד שפועל באותה רמה של "דבי דניס" או "זיקוקין". הרצועה המאיימת על הכותרת היא הבאה ומלבד קטע קצב פטיש המזחלת, מסגרת מגושמת נותנת מקום רב לגיטרה לחתוך דרכה, ומעניקה לך תחושה של "גודזילה" על הטרף.

"Man Up" הוא קטע מתנודד שגורם לראש שלך להנהן במיוחד עם נועלות הידיים במקהלה. שלושה שירים של דניס סוגרים את התקליט וכולם אדירים. ל"נוער ללא שם "יש מקהלה שובה לב לחלוטין. אייקון הרוק הקשיח מתמודד עם השירה בקציצה הבאה "מחכה לספינה שלי" והורג אותה. "על הלילה האפל ביותר" מונחה הבוגי סוגר את השיא באופנה משובחת. שלושתם חתכים עצמאיים חזקים. כשלישייה, זהו גן עדן טהור.

תשכחו מהנוסטלגיה. אם אתה מעריץ של החבר'ה האלה מהיצירות הקודמות שלהם, לא רק שלא תתאכזב, אתה תהיה נרגש. אם אתה חובב הרוק הקשיח מכל סוג שהוא בהחלט תאהב את התקליט הזה. הוא מכיל שירים חזקים שמתחרים כמעט בכל הקטלוג האחורי שלהם, קודם כל. בנוסף, ההופעות מציגות שלושה בחורים שלא סתם עוברים את התנועות. למעשה, הם לוחצים בראש המשחק שלהם. בהחלט לא יכולה לחכות למעקב מכיוון שזה דברים נהדרים!

* הערת העורך: לטובת הגילוי המלא קיבלתי את התקליטור הזה ללא עלות מחברת התקליטים.