פנטזיה סופית VII - בימת סרברוס
בפיתול משונה, סדרת ה- Final Fantasy "הלכה לאחור" כדי להרחיב את ה- Final Fantasy VII. נצמד לדמות מינורית - וינסנט ולנטיין - כעת אנו מגלים מה קרה 3 שנים אחר כך.

וינסנט הוא מבוגר יותר מדמות ה- Final Fantasy Teen הטיפוסית - יותר בקווי אורון מ- FFX. הוא אוהב לסובב את שכמייתו באופן דרמטי תוך כדי תנועה. הוא חשוך, מאובזר ויעיל אכזריות בהתקפותיו. אני אוהב את כל זה.

הקלעים הקצוצים פשוט * מדהימים * לפעמים. תנועות הדמויות פשוט מדהימות. התנועות הקטנות, הרגשות הבריקו, זו יצירת אמנות.

לצערי, בהתחשב בהישגים הגדולים האלה, המשחק ממש לא ממש מסוגל לי. אני מבין שזה לא RPG - זה משחק קרבי. אתה מסתובב תוקף אויבים, מספר נזקים קטן קופץ מעל ראשם ומצמצם אותם לאפס. "העולם" הוא עולם Final Fantasy, אבל זה לא ממש משחק Final Fantasy. מדובר בבניית רכיבי אקדח, ירי ואז ירי נוסף. חידות כרוכות בקבלת כרטיסים כדי לעבור דרך הדלתות, ולבחון כיצד להרוג אויבים.

הגרפיקה במשחק היא הרבה פחות מרשימה מהסצינות החתוכות. הדמות שלך מצטמצמת לקפיצה והליכה. אין צלילות, גלגולים או מהלכים מיוחדים אחרים. חמור מכך, ישנן הפסקות ארוכות להפליא כשאתה עובר בין משחק משחק לסצנה חתוכה. בטח הייתה דרך טובה יותר לשלב את אלה במהירות, במיוחד מכיוון שרבים מהסצנות הקצרות הן רק "תודה" קצרות.

כמו כן, למרות שאני יודע שוינסנט הוא טיפוס אפל ומרסן - טיפוס שמושך אותי מאוד, אגב, אני מוצא אותו קצת לא אכזרי לגבי האנשים סביבו. נראה שהוא לעתים קרובות מעורב באי רצון. נראה שהוא כמעט מבטל אנשים מסויימים תחת הודעתו. זה לא סוג של גיבור שאני מעריך.

באופן כללי, ככל שניסיתי להיכנס לסגנון המשחק החדש הזה, זה פשוט לא עבד כל כך טוב. ישנם עוד הרבה משחקי סגנון לחימה המערבים דמויות שיכולות לזחול, להתגלגל, לצלול ולהשתמש במהלכי לחימה מעולים. עם וינסנט עושה את הדברים בסצנות חתוכות, הוא אמור היה מסוגל לעשות אותם גם במשחקים ממשיים.