תאי גזע חקרו את הגרלת ההישרדות החדשה?
ג'ון האריס הציע פעם ניסוי מחשבה שכותרתו הגרלת ההישרדות (1). הרעיון היה די פשוט: לכל אדם הוקצה מספר הקשור לאיפור הגנטי של האיברים שלה. כאשר ניתן היה להראות ששני חיים או יותר ייצלו בגלל מותו של נשאת מספר, אדם זה היה צפוי להיכנע אותה או את חייו כדי להציל את שני האנשים או יותר.

ברור כי ההנחה היא אוטופיה: יש חוסר מוחלט של השחיתות של המערכת; איש אינו פטור מהשתתפות; כולם ישתתפו כמצוין. אלה שבדרך כלל היו דוברים ברעיון ש"צרכיהם של רבים עולים על צרכיהם של מעטים "(כדי לפרש את ספוק) מוצאים שההסכם עם אופן כפוי או מאולץ של הצלת חיים נראה בלתי משתנה. אחרי הכל, האדם שנהרג כך שהשניים או יותר יוכלו להמשיך לחיות הוא בעל ערך באותה מידה כמו האנשים שמותם נדחה זמנית. אם כן, האם מקובל באמת לסחור חיים אחד עבור אחרים? או לחלופין, האם זה דומה לנוהג NAZI בהקצאת ערך לחיים ובכך ליצור את תורת החיים הראויים והבלתי ראויים?

מחקר תאי גזע מציג אתגרים דומים לאלה שמקבלים עובר כיצור חי. לאלה הרואים בה מעט רקמה או מסת תאים אינם סובלים מהרגשות הסותרים הקשורים בהרג עובר בר-קיימא על מנת להציל את חייהם של אנשים שכבר צועדים על פני האדמה או את הדורות שעדיין עתידים להגיע.

עם זאת, גם אם אינך רוצה להסתבך בבערה הפילוסופית שהיא משפט הגרלת ההישרדות, העובדה שחוקה ארצות הברית אכן עושה זאת לא תן לקונגרס את הזכות להקצות כל מימון למחקר מדעי עושה עבודה מהירה בקרב על מחקר תאי גזע. סעיף 1, סעיף 8 ברור למדי בהגבלת כוחו של הקונגרס.

מעט מדהים לקחת בחשבון כי הוויכוח הסוער שמתחולל על מחקר תאי גזע מוקרב במזבח שהוא הפרדת הכנסייה והמדינה או אבוד בפיצול השערות שמבקש לקבוע מתי מתחילים החיים; במקום זאת, התשובה היא כה פשוטה וקצרה למדי: לממשל הפדרלי אין עסקים שעוסקים במחקר תאי גזע. מי היה מאמין שאפשר לפתור דילמה אתית כל כך בקלות?


(1) האריס, ג'ון (1975). "הגרלת ההישרדות." פילוסופיה, 50: 81-87.