4 ביולי Clambake ניו אינגלנד
בילדותי הייתה למשפחתי מסורת שנתית נהדרת לרביעי של יולי. דודות, דודים, בני דודים וחברים משפחתיים כל אלה ישכרו אתרי קמפינג ביער של מדינת מיילס סטאדיש, ​​בדרך כלל בבריכת הפחד. חלקם נכנסו לחניכים וחלקם באוהלים אך כולם חלקו ועזרו זה לזה. זו הייתה דרך נפלאה לחבר את המשפחה ולעיתים קרובות נשארנו שבוע או שבועיים.

ניסינו להשיג אתרים סמוכים כך שניתן יהיה לחפור בור גדול במרכזו. ברגע שנחפר החור ומרופד בסלעים רבים, הודלקה אש עץ על גבי הסלעים. אמי ודודתי היו נשארים לעתים קרובות מאחור כדי לטפל בשריפה כששארנו נערפנו לעגלת התחנה הגדולה ביותר שקיימת ופנינו למזח בפלימות 'כדי לאסוף אצות. אני לא בטוח מדוע איסוף אצות היה אירוע כל כך מהנה, אולי זה בגלל שזו הייתה עבודה שכל אחד יכול היה לעשות, מהילד הכי קטן ועד לאדם הכי מבוגר בשבט.

אצות טריות, תירס על הגביע, צדפות, לובסטרים, נקניקיות ותפוחי אדמה הושלכו לבור ואז הילדים נאלצו לזרוק אצות נוספות על גבי כל זה. בדרך כלל בסופו של דבר היינו מכוסים באצות כי לזרוק אותו אחד על השני זה היה כיף לא פחות מאשר לזרוק אותו לבור.

בזמן שהמבוגרים התייחדו באתר הקמפינג, טפלו באוכל והקימו ספסלים לפיקניק מקצה לקצה, אנחנו הילדים היינו פונים לשדה הבייסבול עם נוצצים ביד בשביל קצת יותר כיף. בדרך כלל לא חזרנו עד שעת בין ערביים וזה היה הרגע שהאוכל יצא מהבור.

אין כמו ריח האדים שנשפך מבור הקלאמבייק ברגע שהברזנט מורד וקשה לא לחייך כשאתה צופה בזה קורה.

אני חושב שזו הייתה שמחת החגיגה הזו עבורנו. כולם היו מעורבים בהכנה, עבדו יחד כדי שזה יקרה, וכולם אכלו יחד ברגע שהאוכל היה מוכן.

זו הייתה תקופה קסומה מלאה בדגלים אמריקאים, נוצצים, אוכל לבבי וחברי אמתי.


מסורת נוספת של ניו-אינגלנד רבת השנים היא לבנות מדורה על החוף ברביעי של יולי. מישהו תמיד מביא גיטרה ושירה בלתי נמנעת. זה אירוע שליו יותר מצפייה בזיקוקי דינור, אם כי בכמה הזדמנויות הגשמנו זאת מול תצוגת זיקוקים נהדרת.

אני חושב שאם הייתי מתכנן חגיגה מושלמת ליום העצמאות, זה היה צריך לערב מנגל אמיתי של ניו אינגלנד ומדורה על החוף עם השקיעה. אם החוף ההוא מציע גם תצפית נהדרת על תצוגת זיקוקים, ואם הפלנקטון הביולוגי הופיע במים באותו לילה, ובכן זה יהיה מושלם בדיוק כפי שהוא מקבל!

4 ביולי שמח לכולכם. אני מקווה שהזכרון הזה מביא לך הרבה זיכרונות חביבים שנמשכים כל החיים.