אטלנטיס
במאה הרביעית B.C.E. אפלטון, מגדולי הפילוסופים בעולם, כתב על עיר פאר ועושר; יבשת עשירה לא רק בחקלאות, בחקלאות ובעלי חיים (כולל פילים), אלא גם בזהב, נחושת וכסף. תושבי הארץ הזאת היו בעלי טכנולוגיה מתקדמת העולה על כל מה שהיה בתקופת אפלטון. ארץ זו כונתה אטלנטיס.

לטענת אפלטון, זו הייתה חומריות גוברת בקרב תושבי אטלנטיס שגרמה לאלים לכעוס (בפרט זאוס), שהרס אז את האי.

אליסטר קרולי, מייסד המסורת התלמית, הצהיר כי אטלנטיס היא ארץ של שגשוג וקסם. עם גילוי החומר הקסום זרו (לימים הידוע בשם סרו), חיו האטלנטינים חיי נעורים וחיוניות. אם כי ארץ של קסמים ומדעים, אטלנטיס הייתה גם ארץ של הקרבה, עבדות ושעבוד. אטלנטיס הושמדה בסופו של דבר, באמצעות מכשיר קסום לא ידוע, ושכלול הזרו לצורה חיה.

אדגר קייס, הידוע גם כנביא השינה, אמר כי אטלנטיס היא גן עדן בכדור הארץ שקדם אפילו לגן עדן. אבל האטלנטינים השתמשו בגבישים ענקיים לשלטון, וכי שימוש לרעה בכוח גרם לחורבן היבשת. עם זאת, היה להם המון זמן לברוח, ולכן פליטים התיישבו מחדש ברוב העולם, כולל מצרים העתיקה, פורטוגל ואמריקה הטרום-קולומביאנית. הוא גם חזה כי יתגלה אבן כחולה ממוצא אטלנטי, שיש בכוחה לרפא. אבן זו התגלתה והיא ידועה בשם Larimar.

נאמר כי אטלנטינים רבים התגלגלו היום, וכעת הם לומדים להתגבר על הפיתויים שפקדו אותם בחייהם באטלנטיס. אף כי הם מוכשרים מבחינה טכנית ומדעית, אנשים אלו עשויים לפעול להתגברות על אנוכיות, על חומרנות ועל הצורך לנצל אחרים כדי להשיג את מבוקשם.

אטלנטיס עשויה להישאר לנצח תעלומה; לא יותר מסיפורים המסופרים בהתרגשות לחשה. עם זאת סיפור אטלנטיס הוא תזכורת לכך שכאשר חברה כלשהי מפסיקה לחיות מהלב, ובמקום זאת מתמקדת ברכישת רכוש ומעמד, הרס מסוג כלשהו בטוח יבוא אחריו.

אם אכן האטלנטיאנים התגלגלו מחדש, זו התקווה שהם יביאו עימם חוכמה גדולה יותר, ורצון לחלוק את היתרונות של החיים במודע. זה רק ממקום של אהבה ודרך היותך שירות לתועלת גדולה יותר שנמצאים שגשוג ואושר אמיתי.