איזון
ראשית ברצוני להודות לאחד מחברי הפורום הקבועים שלי, "MysticSophia", על שהעניק לי את ההשראה למאמר זה. זה מוקדש לך!

לימדו אותנו זה מכבר את הערכים של "טוב" ו"רע ". כילדים קטנים, כשאנחנו מקבלים מתנה ליום ההולדת שלנו קיווינו לה - זה "טוב", אבל כשאנחנו נענשים על שבירת האגרטל האהוב על אמא - זה "רע".

כמבוגרים הקווים נוטים לטשטש קצת יותר. טוב ורע הם לרוב עניין של פרשנות, והם באמת תלויים מנקודת המבט של מי אתה מסתכל. אם עמיתכם לעבודה יקבל את הקידום שעבדתם ומכניס בו שעות נוספות; זה "רע" בשבילך, אבל "טוב" עבורם.

ואז יש את אותם דברים שלא צריכים פרשנות; סרטן, רצח, אונס, ילד שנהרג על ידי נהג שיכור - אלה רעים.

אך קחו בחשבון זאת; מה היו שווים חייך אם לא היה קורה דבר רע?

אם חיינו היו תמיד ורדים ושמש, אז כמה אסיר תודה על הברכות שבחיינו?

כשנכנסתי להריון עם בתי, ילדתי ​​השנייה, זה היה תזמון נורא. נישואי היו על הסלעים, היינו לא יציבים מבחינה כלכלית, והתחלתי זה עתה עבודה חדשה לגמרי כטכנולוגיה כירורגית. לא תכננו את ההיריון; זה היה עניין של אנטיביוטיקה לעומת מניעת הריון. אני זוכר שבכיתי כמו משוגע כשעשיתי את בדיקת ההיריון הביתית וחשבתי "אוי אלוהים, מה אנחנו הולכים לעשות?"

ואז כשלושה שבועות אחר כך התחלתי לדמם. כזכור, הייתי טכנאי כירורגי, עשיתי את המאמץ שלי במחלקת מיילדות. ידעתי שכמות הדם הזו אינה תקינה. בעלי מיהר אותי למיון. מאוד לא סימפטי האחות שאלה אותי למה אני בוכה ואמרתי לה שאני חוששת שאאבד את התינוק שלי. תשובתה הייתה "ובכן, אם זה קורה זה קורה." למותר לציין שהיא לא הייתה האדם האהוב עלי באותה תקופה.

למרבה המזל היה לי OB / GYN נפלא. הוא אמר שיש לי הפוגה קלה (קריעת השליה) אבל שהתינוק נראה בסדר, ועם מנוחת המיטה הדמעה צריכה לתקן את עצמה. אז חזרתי הביתה ועקבתי אחר הוראותיו ל"ט ".

וצברתי נקודת מבט חדשה לגמרי על התינוק שלי. כן, זה יהיה קשה לגדל אותה, אבל רציתי אותה יותר מכל דבר בעולם. אולי לא הבנתי כמה אני רוצה אותה, אלמלא הייתי מתקרב כל כך לאבד אותה. היא כיום בת 11, הילדה הכי יפה בעולם, ואחת השמחות בחיי.

עברתי הרבה דברים רעים אחרים בחיי, אבל במבט לאחור עליהם, אני תמיד יכול למצוא סיבה. הם חיזקו אותי, נתנו לי הערכה חדשה למשהו או שנתנו לי הזדמנות להזדהות עם מישהו אחר ולעזור להם.

אנחנו צריך גם טוב וגם רע בחיינו. אנו זקוקים לאיזון. הטוב ממשיך אותנו, הרע נותן לנו כוח.

חשוב על זמנים רעים כמו חיסון. אם לא היה חיסון נגד פוליו, אנשים עדיין היו מתים מאותה מחלה. דברים רעים הם כאלה. הם מחסנים אותנו נגד דברים גרועים יותר שיבואו. הם בונים את השרירים הרגשיים שלנו כך שנוכל להתמודד עם מה שהחיים זורקים לנו.

היה אסיר תודה על כל הטוב שנקרה בדרכך, ותעריך גם את הרע.