לסקירת הסרט Yonder Green Wild

• מאי 18, 2024

בימוי: פיטר אבנצינו
נכתב על ידי מאט גרונינג, דייויד א 'כהן, וקן קילר
תאריך שחרור: 24 בפברואר 2009
זמן ריצה: 89 דקות
דירוג העורך: 3.5 מתוך 4 אנציקלופודים


פוטורמה היא אחת מאותן תוכניות שפשוט לא יודעת איך למות. או שאולי הנחת המדע המדעי העתיד של המופע מאפשרת לו לחיות כמה תקופות חיים קוונטיות שבאות ונכנסות למישור הקיום שלנו בכל פעם שהוא בוחר. או אולי זה בגלל שאנשים מתלהבים מהופעה נוסטלגית שחוזרת ואז ברגע שתקופת ירח הדבש נעלמת, היא נעלמת שוב. כך או כך, המופע היה ידוע בתחושת ההומור הרחבה, העוקצנית והנוורדית שלו, וזו הסיבה שאהבתי את הזבל שמתוכו. לאחרונה, אני צופה מחדש את הסדרה והגעתי לסרטים היישר ל- DVD שהם עשו. אמנם הם לא טובים כמו פרקים מסוימים, אך הם עדיין ראויים להזכיר זאת. וזה מה שמביא אותי לסרט האחרון מתוך הארבעה שהם פרסמו. לא בגלל שזה הטוב שבהם, או בגלל שזה הגרוע ביותר, אלא רק בגלל שאני קצת דיסלקטי ואוהב להתחיל מסוף הדברים.

סיכום המעלית של התוכנית: בחור משנת 1999, פיליפ ג'יי פריי, לא הוקפא באופן קריוגני בשנת 3000. בסופו של דבר הוא קיבל עבודה כילד מסירה בפלנט אקספרס, החברה שהוקמה על ידי מעולה. האחיין התשיעי-הכוח, פרופסור הוברט ג'יי פרנסוורת ', מדען זקן משתגע. משם, הוא וצוותו ב- PlanEx ממשיכים להתרחשויות מטעות שטויות ברחבי המרחב (והזמן).

כך שהסיפור הזה מתרחש כשלאו וונג, אביו של המתמחה המתמשך בפלנטה אקספרס איימי וונג, מחליט לבנות מסלול גולף מיניאטורי בין-כוכבי ענק שיחולל שנים עשר אחוז מדרך החלב. זה שואב את הקבוצה מקבוצה פמיניסטית-אקו-טרוריסטית קיצונית המכונה "הפמיניסטיות", קבוצה כל-נשית של היפי חלל. כשהם צוחקים בגלל חוסר ההיגיון וההתנשאות של הכוחות הגבריים שהיו, הם בסופו של דבר מקבלים תגבורות נוספות ככל שהבנים ממשיכים להיות בנים. אחת הנשים האלה בסופו של דבר היא ללה, עניין האהבה הארוך הנכזב של פריי. היא הופכת את הפמיניסטיות ליותר מסתם העצבנות שהייתה בעבר, ומובילה אותם במעשי חבלה ומעשי כיף אחרים של אי ציות אזרחי. כשהם מנסים לעצור את ליאו, וכשפרי מבין שהוא שוב מושיע מהגלקסיה (זה קורה לעתים קרובות בסדרה), הדברים עומדים להשיג עלינו "מסע בין כוכבים" אמיתי.

יש הרבה פרשנויות חברתיות שקורות בתשעים הדקות האלה, על אחת כמה וכמה ממה שהסדרה אולי הרגילה מעריצים ארוכי שנים. ובעוד זה אכן מתייגע בנקודות מסויימות, הצדדים המנוגדים של הפמיניזם והפטריארכיה מיוצגים על ידי סטריאוטיפים מצחיקים לא פחות, מההיפים המסריחים של שבט המפל והליגה של עמיתים מטורפים וכלה בג'ירציות הזוולים המקוממות בראשו של ריצ'רד ניקסון. זה די מוזר לראות מופע אנימציה מתמודד עם הדברים האלה בצורה כה בוטה בנקודת הזמן הזו. אני מתכוון בטוח, איש משפחה ו משפחת סימפסון אולי עשה פרק על זה או משהו כזה, אבל זה תמיד היה מרומז ואז, לא היו השלכות לדמויות על כך שהדברים התנהלו. כאן הדברים מתגשמים. ובכן, אמיתיים ככל שיהיו לסרט מצויר.

אל היונר הירוק הפרוע מרגיש באמת, לפחות במשך המחצית האחרונה, כסיכוי לדבר על נושאים שהמארגנים דאגו להם לפני שהעניקו לכולנו פרידה חביבה, כמיהרה האחרונה של המופע (לפחות עד ללידתה השנייה של המופע בשנת 2011). וככל שהסרט מתקרב, MacGuffin היפה שאליו הם עפים משמר אותם לנצח כמו הצוות שהיינו אוהדים כה גדולים במהלך ההופעה המקורית של התוכנית. זה קשת קטנה ומעולה לפופ על סדרה שהייתה מצחיקה ומקסימה באופן ייחודי כשהרבה טלוויזיה לא הייתה. למרבה המזל, זה היה קשת על מתנה שנפרקה בשנת 2011.

הסרט מהנה, מוזר ובעיקר פוטורמה. אז אני מניח שזה אומר שתרצה להשאיר את הילדים מחוץ לזה, תלוי באיך אתה מרגיש לגבי פרשנות מחודדת ודעות שמשתלבות בביצים, בדיחות קתות וכותבי סקס. אז תנו לזה לצפות. זו תהיה תקופה נהדרת.

** צפיתי בסרט זה דרך שירות וידאו זורם שאני משלם עליו. לא קיבלתי פיצוי על סקירה זו. **