סיפור של אמיש של טרגדיה ואהבה
ב -2 באוקטובר 2006 התנפצה השלווה וההרמוניה של קהילת האמיש על ידי טרגדיה. עשר בנות אמיש בנות 6-13 נורו בבית הספר שלהן בחדר אחד. כשהגיעה המשטרה, שתיים מהבנות היו מתות, שלישית מתה בזרועות קצין משטרה ושניים נוספות מתו מאוחר יותר בבתי חולים מקומיים. חמש נערות נוספות היו במצב אנוש.

צ'רלס רוברט הרביעי עשה את הבלתי נתפס והביא אלימות בצורת אקדח לקהילה הלא אלימה והשלווה של אנשים עדינים. לא רק שהוא לקח את חייהם של ילדים, הוא גם לקח את חייו לאחר מכן, והשאיר בעקבותיו לא רק את האבל שפקד את קהילת אמיש, אלא גם את אשתו ושלושה ילדים קטנים.

ככל שהתפשטה הידיעה על הירי, אנשים מכל רחבי לנקסטר התכנסו בתפילה ותמיכה למשפחות האמיש המעורבות, כמו גם לאשתו וילדיו של רוברט. תרומות ומחוות של אהדה זרמו מכל העולם.

בתוך הסיקור התקשורתי המתאר את פרטי הירי ואת הרקע של המעורב, קרה משהו לא צפוי. אפילו בצערם, קהילת אמיש לא הטילה את האשמה. במקום זאת הם הושיטו יד חמלה כלפי משפחת רוברטס.

סבא של אחת הילדות שנהרגה הביע סליחה לרוצח אחר הצהריים של הירי. שכני אמיש ביקרו באותו יום במשפחת רוברטס כדי לנחם אותם. משפחת רוברטס הוזמנה לאחת ההלוויות של אמיש, והאמיש עולה על הלא-אמיש בהלווייתו של צ'רלס רוברט.

התפשטות זו של אהדה, אהבה וחמלה היא תופעה שכיחה עבור אנשי האמיש. הם עוקבים אחר תורתו של ישוע, שתורתו העיקרית הייתה בנושא סליחה, והעמדת צרכיהם של אחרים לפני עצמו. הם מאמינים שאלוהים תמיד בשליטה ויכול להביא טוב מכל מצב. אהבה וחמלה כלפי אחרים נלמדת לילדים של אמיש יחד עם היסודות של קריאה, כתיבה וחשבון.

זמן קצר לאחר הירי, בית הספר והחצר, כמו גם הגדרות סביב בית הספר, נקרעו. האמיש הרגיש שיש לעשות זאת על מנת לפנות את זיכרונותיו של אותו יום איום ונורא.

אני חושב שכולנו יכולים ללמוד כמה שיעורים חשובים מאוד הנוגעים לחסד, חמלה, סליחה ואהבת נפש אמיתית מצד האנשים העדינים האלה האלוקים.

הם לא רק קוראים את הכתובים, הם עושים מה שהכתובים אומרים להם שזה הדבר הנכון לעשות. הם חיים את חייהם לפי מה שהם רואים כמצוות האל.

כמה אנשים מתיימרים כיום להאמין באלוהים, מצטטים את דברי האל, אך אינם פועלים לפי העקרונות הבסיסיים שקבע ישוע. העיקרון העיקרי הוא "לאהוב אחד את השני."

אני לא יודע למה המין האנושי בוחר אהבה להיות דבר כזה קשה לעשות. זה הרבה יותר קל להסתוב על אשמה, אשמה, פחד או שנאה, מאשר לבחור בעקביות באהבה?

אולי הסיבה שאיימיש בוחרת באהבה היא מכיוון שנלמדו אותם מאז שהם ילדים לעשות בדיוק את זה. ילדים חיים את מה שנלמד עליהם. וכן, הדרך של אמיש מבוססת על אהבה, חמלה, סליחה וכבוד של אלוהים וכדור הארץ.

ילדי האמיש לא משחקים משחקי וידאו, לא רואים טלוויזיה או משתתפים בספורט תחרותי. מלמדים אותם שמלחמה אינה נכונה והריגה אינה נכונה. מלמדים אותם להיות בעלי ערך, כנים, מתחשבים ומיומנים בקהילה העובדת קשה. מלמדים אותם לכבד את האדמה ולכבד אותה שמספקת מזונות לכולנו. מלמדים אותם שכל חברי הקהילה שלהם שווים, וכי מה שקורה לאחד משפיע על כולם. מלמדים אותם לכבד את זקניהם ובכל זאת יש להם קול במה שקורה בקהילה שלהם.

אולי זו רק אני, אבל אני לא רואה שום דבר מפגר בשום דבר מזה. למען האמת, אני רואה תמונה של קהילה שצריכה להוות מודל לחיקוי עבור כולנו כאן, הנאבקת להסתדר בבועות הקטנות והנפרדות שלנו בעולם שמבוסס על שיש או אין.

מבין כל מערכות האמונה שם בחוץ, האמיש מצביע עליי כמתפתח ביותר מבחינה רוחנית מכולם.

אהבה ואור…

הוראות וידאו: Sheep Among Wolves Volume II (Official Feature Film) (מאי 2024).