מצווה שזכה להתעלמות - צער בעלי חיים
בזמן זה בעאלי חיים (המנדט שלא לגרום "צער ליצורים חיים") הוא איסור תורני, נראה כי יהודים דתיים רבים אינם מודעים לכך או אינם רואים בו חשיבות רבה. כמה דוגמאות מחזקות קביעה זו:

· לאחר קריאת מאמר על מאמצי להעלות על סדר היום היהודי תורות יהודיות על בעלי חיים, חבר הקהילה האורתודוכסית המודרנית שלי לא האמין. "מה? יהודים צריכים להיות מודאגים מחיות? " היא קראה.

· לפני כמה שנים הייתי בכינוס סוכות בו היו כמה ברווזים בחצר האחורית הסמוכה. כשראו אותם, שני צעירים בני כ -8 שנים רצו לעברם וצעקו, "בואו שוחח אותם!"

· בחורף, נשים רבות מהקהילה שלי מגיעות לבית כנסת בשבת בבוקר עם מעילי פרווה ואף אחד לא נתן עין.

· כשאשתי ואני לומדים ב- שמחה (חגיגה יהודית), אנחנו בדרך כלל היחידים, או בין רק מעטים אחרים, המבקשים ארוחות טבעוניות, אם כי בעלי החקלאות זוכים ליחס אכזרי מאוד בחוות המפעל של ימינו.

· הצלה המקומית, קבוצה נהדרת שחבריה לא פעם מפילים כל מה שהם עושים כדי להגיב למקרי חירום רפואיים, מגייסת כספים דרך אירוע שנתי הכולל צריכת נקניקיות והמבורגרים, ללא מחאה קלה ביותר של מנהיגים יהודים.

מהדוגמאות לעיל ודוגמאות אחרות, לעולם לא ניתן לחשוד שליהדות יש תורות עוצמתיות מאוד על חמלה לבעלי חיים. אלה כוללים: (1) "חמלתו של אלוהים היא על כל עבודותיו [כולל בעלי חיים] (תהילים 145: 9); (2) "הצדיק מתחשב בחייהם של בעלי החיים שלו" (משלי יב, י); (3) הגיבורים היהודים הגדולים משה ודוד המלך נחשבו כראויים כמנהיגים בגלל טיפולם הרחום בכבשים כשהיו רועים; (4) החקלאים אינם צריכים לעוד חיה חזקה וחלשה יחד ולא ללעוס חיה בזמן שהחיה דורשת בשדה; (5) מעשרת הדיברות עולה כי בעלי חיים, כמו גם אנשים, צריכים לנוח ביום השבת; (6) והרבה יותר, סיכמו, כאמור, את המנדט התורני שיהודים צריכים להימנע מגרימתם זה בעאלי חיים.

מדוע מצווה תורנית זו מתעלמת לעתים קרובות כל כך על ידי יהודים דתיים כיום? יהודים רבים חרוצים ל"בניית גדרות "סביב מצוות מסוימות. למשל, ישנה חריצות רבה מצד היהודים הדתיים לראות שהחוקים הקשורים להסרת חמץ לפני הפסח מתקיימים בקפדנות. אולם מצוות אחרות, לרבות "צער בעלי חיים", מונעות לעיתים קרובות או מתעלמות מהן.

יתכן וזה לא מפתיע כשחושבים כי בכל הנוגע לבעלי חיים, המוקד העיקרי של שירותי הדת היהודיים, קריאת התורה והחינוך הוא על הקרבנות המקראיים, בעלי חיים כשרים לאכילה וחוקים בנושא שחיטת בעלי חיים, עם מעט יחסית הזמן המוקדש לתורתו החמלה יותר של היהדות הקשורה לבעלי חיים.

חיוני שהדגש הזה על בעלי חיים שיש להרוג יתאזן עם דגש רב יותר על התורה החמלה יותר של היהדות על בעלי חיים. במאמץ להשיג זאת, הצמחונים היהודים בצפון אמריקה, שאני נשיא המדינה, עומדים בראש קואליציה של קבוצות שמציעה הצעה נועזת: כי השנה החדשה היהודית העתיקה לבעלי חיים, יום שהיה מעורב במקור במעשר בעלי חיים עבור קורבנות, ישוחזרו ויהפכו את עצמם. כשם שטו בשבט, יום שנועד בתחילה למתן עשרות פרי למנחות מקדש, הוחזר במאה ה -17 על ידי מיסטיקנים כיום לריפוי עולם הטבע, כך חשוב שראש השנה להביות (יום השנה החדשה לבעלי חיים) יהפוך ל יום המוקדש להגברת המודעות לתורתו החזקה של היהדות בנושא חמלה לבעלי חיים, ושיקול א תיקון (ריפוי) בגלל הדרכים האיומות שמטפלים בבעלי חיים כיום בחוות מפעל ובמסגרות אחרות.

ביצוע הכישלון להימנע זה בעאלי חיים עוד יותר מצער הוא שדיאטות על בסיס בעלי חיים וחקלאות תורמות באופן משמעותי למחלות רבות הפוגעות בקהילות היהודיות והאחרות ולשינויי אקלים ובעיות סביבתיות אחרות המאיימות על כל חיי כדור הארץ. ניתן לטעון כי מעבר משמעותי לתזונה על בסיס צמחים הוא חיוני בכדי לסייע בהעברת כוכב הלכת היקר, אך הסואן שלנו, לדרך בר-קיימא. בנוסף, ייצור וצריכת בשר ומוצרים מן החי אחרים מפרים את המנדט היהודי לשמירה על בריאות האדם, התייחסות לבעלי חיים בחמלה, שמירה על הסביבה, שמירה על משאבי טבע ועזרה לאנשים רעבים.
לחידוש השנה החדשה לבעלי חיים היו יתרונות רבים נוספים, כולל (1) הצגת הרלוונטיות של תורתה הנצחית של היהדות לנושאים הקריטיים של ימינו, (2) שיפור תדמית היהדות עבור אנשים רבים, על ידי הצגת צד רחום, ו (3) משיכת יהודים לא מושפעים באמצעות הקמת מחדש של חג שנראה להם רלוונטי ומשמעותי.

ראש השנה להבות מתרחש בראש חודש אלול, היום הראשון של העש העברי באלול (משקיעה ב -6 באוגוסט לשקיעה ב -7 באוגוסט 2013). מאז התאריך ההוא מוביל תקופה של חודשים של התבוננות פנימית, שבמהלכה יהודים צריכים לבחון את מעשיהם ולשקול כיצד לשפר את דבריהם ומעשיהם לפני חגי ראש השנה ויום כיפור, זהו זמן אידיאלי ליהודים לשקול כיצד להחיל את תורתו המפוארת של היהדות על חמלה כלפי בעלי חיים כדי להפחית את התייחסות המסיבית הנוכחית לבעלי חיים בחוות מפעל ובמסגרות אחרות.

ריצ'רד ה. שוורץ, דוקטור, הוא המחבר של יהדות וצמחונות, יהדות והישרדות גלובלית, מי גנב את דתי? להחיות מחדש את היהדות ולהחלת ערכים יהודיים כדי לעזור לרפא את מטוסנו הבלתי מסובךt, ו מתמטיקה והישרדות גלובלית, ומעל 200 מאמרים ו 25 פודקאסטים ב- JewishVeg.com/schwartz. הוא נשיא צמחונים יהודיים בצפון אמריקה (JVNA) ושל אגודת הצמחונים האתיים והדתיים (SERV). הוא מפיק שותף לסרט התיעודי משנת 2007 "חובה קדושה: החלת ערכים יהודיים כדי לעזור לרפא את העולם."

מאמר זה פורסם בתחילה ב"ג'רוזלם פוסט "(מצווה שזכה להתעלמות) ומודפס מחדש ברשותם.

הוראות וידאו: הרב שניר גואטה שליט"א - חידושים על חג פורים ! אדיר @ מצווה גדולה להיות בשמחה! (מאי 2024).