עמילי מכס שמיני עצרת

• אַפּרִיל 29, 2024

אם סוכות היא המסיבה הגדולה שבה כולם מוזמנים, אז שמיני עצרת היא המסיבה הפרטית. פשוטו כמשמעו, שמיני עצרת פירושו "כינוס היום השמיני". במשך שבעה ימים שמחנו בסוכה. החגיגה וההערכה המשמחת שלנו לדברים הפשוטים עומדת להסתיים. שמיני עצרת נותנת לנו עוד יום אחד להשתהות. זו שמחה יותר שקטה וחגיגית. זהו המסיבה שלאחר המסיבה בה מוזמנים רק משפחה ואלוקים.

שמיני עצרת עוזר לנו לעבור חזרה לחיים הפיזיים שיצאנו מחוץ להם כשהחלו סוכות. יש זמן נוסף להתבוננות בחגים האחרונים (ראש השנה, יום כיפור וסוכות), כמו גם לחשוב על השנה העתידית. אנו נאחזים בשעות שנותרו ללא פלאפונים, פגישות עסקיות ושמירה על נקיון בתים.

מלבד האכילה בסוכה, ישנם שני מנהגים נוספים הקשורים לשמיני עצרת. הראשון הוא תפילת הגשם או תפילת הגשם. החל משמיני עצרת, מתווספת תפילה לגשם להתמודדותנו עד פסח. זמן זה של השנה הוא תחילתה של עונת הגשמים בישראל, אך התפילה נאמרת גם בגולה. התפילה לגשם הגיעה לסמל את תלותנו הודה באלוקים ומשמשת תזכורת למערכת יחסים זו. אנו זקוקים לגשם בכדי לקיים את חיינו, ואנחנו זקוקים גם לאלוקים.

קריאת ספר קהלת היא מנהג נוסף הקשור לשמיני עצרת. אם השבת לא תיפול בחול המועד מסוכות, אנו קוראים את קהלת בשמיני עצרת. השטות המדכאים במקצת של פסוקים אלה משמשים להזכיר לנו שיש לנו הזדמנות לחפש שמחה בכל דבר. כשאנחנו נכנסים שוב ל"עולם האמיתי "שלאחר חג הסוכות, אנו יוצאים עם החוכמה של חיפוש שמחה מהדברים הפשוטים המשרתים את צרכינו הבסיסיים.

אם אינך מכיר את ספר קהלת, אתה עשוי להיזכר בשיר "תפנה! לפנות! לפנות!" מושר על ידי בירדס הידוע. זמן ועונה ראויים לכל דבר, השיר והספר, ספרו לנו. זמן ללידה ושעה למוות. זמן להרוג וזמן להחלים. זמן לבכות וזמן לצחוק.

הכתבים בקהלת (והשיר) ממשיכים לדבר איתנו גם היום. הסופר - באופן מסורתי ההנחה שהוא שלמה המלך - מתמודד עם קונפליקט שממשיך להיות בעל משמעות עבורנו. אנו מעודדים להסס, לפקפק ולהתכנס מחדש. אנו מקבלים השראה למצוא מטרה ושמחה דרך המאבקים שלנו וברגעים הקשים של החיים.

המסיבה שלאחר המסיבה היא זמן להתעכב קצת יותר על המשמעות המושרשת העמוקה של ישיבה בסוכה. אנו מספרים את השנה האחרונה ואת מאמצינו במהלך תקופת החגים. אנו משאירים את סוכות ושמיני עצרת עם המטען לחפש שמחה בכל מה שאנחנו עושים.