כריס כריסטי בניו ג'רזי
כריס כריסטי הוא מושל ניו ג'רזי, והוא מקשקש שם בכמה כלובים קדושים, כלומר איגוד המורים. אבל על כל הכסף שמוציא איגוד המורים בביקורת על המושל, הוא מקבל תמיכה רבה מאזרחי המדינה.

ניו ג'רזי סבלה זה מכבר ממשבר זהות כשהיא יושבת בין פילדלפיה לניו יורק, עבור רבים רק אוסף של כבישים מהירים כדי להגיע ל"עיר ". בחלקה הצפוני של המדינה, מדובר בסדרה של פרברים שמהם אנשים נוסעים לניו יורק. אמנם זה זול יותר מאשר לגור במנהטן, אבל זה עדיין יקר, וארנונה היא הגבוהה ביותר במדינה.

למרות המסים הגבוהים, המדינה נקלעה לחובות עמוקים, והמושל הקודם, ג'ון קורזין, איש כספים בוול סטריט, רצה והבטיח לשפר את מצבה הכלכלי של המדינה. הוא לא הצליח לבצע שקע.

בדומה לקליפורניה, בניו ג'רזי יש איגוד מורים חזק. למרות שתמיכה בחינוך חשובה ללא ספק, עלות ההשכלה בניו ג'רזי ובקליפורניה אינה בר-קיימא. ניו ג'רזי מוציאה יותר לסטודנט מכל מדינה אחרת (וושינגטון הבירה נמצאת בראש הרשימה) ויש לה שיעורי סיום טובים באופן כללי, אם כי אזורים עניים כמו קמדן עדיין מסיימים פחות ממחצית הסטודנטים.

בעוד שמנהיגי איגוד המורים מתפארים בהצלחתם, זה מגיע בעלות אדירה. שכרם הוא מהגבוהים במדינה, וגם היתרונות שלהם נדיבים. כריסטי עודדה את המצביעים במחוזות בית הספר המקומיים להצביע על העלאת שכר כלשהי, ורבים עשו זאת. עם תשובה מצביעת מסוג זה, המורים והאיחוד אינם יכולים להאשים את כריסטי. המצביעים אומרים שהם לא רוצים להמשיך בהגדלה הזו.

מצבם הכלכלי של מורים בניו ג'רזי הוא סמלי של קבוצות עובדים ציבוריים רבים במדינות רבות - משכורות טובות, יתרונות פנטסטיים שלא הוגדרו על ידי המגזר הפרטי, ותפקידי שכירות כמעט. בנוסף, אין קשר בין ביצוע לתשלום. לרוב האנשים העובדים במגזר הפרטי יש יתרונות פחות נדיבים, ושכרם קשור לביצועים שלהם ושל תעסוקתם. לשאול את אותם המורים נראה הגיוני, והנגיד כריסטי הכה בחוט עם ההודעה ההיא.