בכה לתשוקה
שלום, וברוך הבא! סוף סוף קיבלנו כאן שלג הגון למדי. אני חושש שזה יהיה היחיד לעונה, והוא יימס לפני שהשבוע יוצא. זה מאוד עצוב אותי. מצד שני, זה עדיין מאוד יפה כרגע, אז אני נהנה מזה. אני עומד לפטר את מכונת הלחם, אם כי אין היום מרק. אולי מחר.

הפעם, יש לי את קריאת התשוקה של רובין שון (ברקלי). מאז שמצאתי את ספרה הראשון, תתעורר, אהובילפני הרבה שנים הייתי מעריץ גדול. הסדרה החדשה ממשיכה את סדרת 'מועדון הנשים והנשים' שלה, והפעם עם רוז קלרינג שנקראה כעת בשמות נוראיים על השתתפותה בקבוצה ועל עדותה במשפט לחופש של פרנסס הארט. ורוז קבעה את דעתה להיות חופשייה מנישואיה, כמו שהרעיון מכאיב לה. אחרי הכל, היא אוהבת את בעלה; היא פשוט לא יכולה להיות מה שהוא רוצה. לרוע המזל, באנגליה אין חוק על הספרים שישחרר אותה, ולכן היא פונה לג'ק לודון, שזה עתה סיים לשאול אותה שאלות קשות במהלך המשפט, לפנות לתפקידו בפרלמנט כדי לעזור לה. ג'ק בדיוק איבד את המקרה שלו, אם כי לא בכדי: הוא ידע שהתחייבות של גברת הארט ל"טיפול "של בנה זה הדבר הלא נכון לעשות. אבל הוא לא מאמין שהוא יכול לעזור לרוז, כמו שהוא לא מאמין שתשוקה נדרשת בין גבר לאישה. אבל אם רוז תוכל להוכיח אחרת בפניו, הוא ינסה לעזור לה, זה המציאה שהם פוגשים, הזוג הפצוע הזה. רוז, שעדיין אוהבת את בעלה, אך כבר לא יכולה להיות נשואה אליו כי היא יודעת שמצבם חסר הילדות פוגע בו, היא אישה חזקה, אפילו בזמנה. אבל זה כשהיא וג'ק מתלכדים, ומבינים את טבעה של התשוקה, שאנחנו באמת נכירים אותם. ואז אנו גם מבינים כי הבחירה הנכונה היא לעיתים הבחירה הקשה יותר. ג'ק ורוז הם דמויות פנטסטיות, והסיפור שלהם באמת משכנע. שלא לדבר על חם, אבל מתי אי פעם רובין שון עט על סיפור שלא היה? זה הרוויח ארבעה מחמשת החצים של קופידון. זה שומר מובהק.

עד הפעם הבאה, קריאה שמחה!