חרשות וחברותיות
חרשות מנותקת אותך מאנשים, אמרה הלן קלר, וזה כל כך נכון. אם אתה רגיל לתקשר עם דיבור והאזנה אז אם אתה מתחרש אתה מנותק משיטת התקשורת הרגילה שלך. לעיתים קרובות אנשים במצב זה נסוגים מהתרועעות חברתית מכיוון שזה מתקשה כל כך להיות חירשים בעולם שמיעה רגיל.

עם חג המולד ממש מעבר לפינה, רובנו יוזמנו לשפע של אירועים - פונקציות עבודה, עבודות שותפים וילדים ופונקציות ספורט ופגישות משפחתיות. אני זוכר שכשהייתי חירש, רציתי ללכת לדברים האלה רע, אבל באותו הזמן שנאתי ללכת. אחרי תקופה קצרה מאוד ככל שהמסיבות וההתכנסויות התחילו, הרעש היה הולך ונמצא וקשה לי יותר ויותר לתקשר. תמיד הייתי בסופו של דבר בפינה בעצמי או (גרוע מזה) במטבח עושה את הכלים. ברוב הפעמים עשיתי את בריחתי מהר ככל שיכולתי לחוש כישלון פעם נוספת.

אין ספק שחברותיות אם אתם לקויי שמיעה הם אתגר והפיתוי הוא פשוט לוותר על הניסיון. אבל בכנות, זה לא הדבר הכי טוב. עדיף ללכת לאמץ את זה כי לפחות יש לך קשר חברתי. חשוב מאוד לשמור על פעילות ומעוניין.


ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות שיעזרו לכם ליהנות מאירועים כמו זה קצת יותר.

(1) אמור לאנשים שאתה כבדי שמיעה. זה לא משהו להתבייש בו. לרוב האנשים יהיה ניסיון כלשהו בחירשות (מכיוון שהוא כה נפוץ) והם ישמחו יותר לשוחח אתכם בצורה שתעזור לכם להבין.
(2) קח עט ונייר כדי לגרום לאנשים לרשום דברים אם אינך יכול להבין או שהרעש גדול מדי.
(3) חפש מישהו אחר שנראה שהוא לבד בקהל. לעתים קרובות יש אדם מבוגר עם ניידות נמוכה שישמח יותר מחברתך.
(4) אם אתה צריך, נסוך לזמן מה כדי להחזיר את האנרגיה הדרושה לך בכדי להמשיך לחבר. מצאתי להתרכז בקריאת שפתיים מעייפות מאוד לאחר כ 45 דקות והייתי צריך לקחת הפסקה לזמן מה.
(5) קבל שתהיה איזו שיחה ובדיחות שיישארו לך מחוץ.
(6) מצא 'חבר' שיוכל להתעדכן ולספר לך מה קורה.
(7) אם אתה לא שומע משהו ואתה חושב שאתה צריך - שאל. מישהו יגיד לך.
(8) אל תתביישו אם אתם מבצעים טעויות בשיחה. גם לשמוע אנשים ... הם פשוט מקבלים את זה כרגיל ולא דואגים לזה. אם אתה עושה גפה - צחק על עצמך. אנשים אחרים יחשבו שאתה נהדר אם תעשה זאת.

אני כן יודע כמה קשה להיות חברתית, אבל ליהנות מחג המולד והשנה החדשה. זו עוד ציון דרך ושנה נוספת שאתה לא יכול לחזור. הפק את המירב מזה.