ההיסטוריה הקדומה של אלסקה
אלסקה התחילה יותר כאידיאל וכחלום מאשר כמדינה פוטנציאלית. המילה "אלסקה" נגזרה באופן רופף ממילת עליות "Al-ay-ek-sa", שמשמעותה "ארץ נהדרת" או "ארץ עיקרית" בשפת האם שלהם. זה שם מתאים למדינה העצומה הזו, שעדיין מאות שנים לאחר מכן, רק מיושב חלקית.

הארץ, שהיתה עתידה להפוך לאלסקה, הייתה פראית ובלתי מאויפת, והבחינה לראשונה בעולם בשנת 1741 כאשר ספינות רוסיות ראו אדמות שזוהו לימים כנסיך האי וויילס.

האי נסיך ויילס הוא האי השלישי בגודלו השייך לארצות הברית של אמריקה כיום, שוכן מול חופי דרום מזרח אלסקה רק 600 מיילים צפונית לסיאטל, וושינגטון. בספינות האלה ראו רק שמץ לארץ הגדולה באותו טיול.

רק ב -1776 הפליג סרן ג'יימס קוק, מאנגליה, לעבר מה שכעת הוא מפרץ קוק בחיפוש אחר המעבר הצפוני-מערבי האגדי בין האוקיאנוס השקט לאוקיאנוס האטלנטי. הוא לא מצא את מה שחיפש, אבל הוא הוקסם במרחבי אדמת היער העשירה, ההרים המתנשאים וחיי האוקיאנוס בשפע.

ההתיישבות הקבועה הראשונה של הארץ הגדולה בידי האירופאים הייתה יישוב סחר פרוות רוסי באי קודיאק לאורך השרשרת האלוטית בדרום מרכז אלסקה. יישוב זה הוקם בשנת 1784 בתקווה להדוף את ההתיישבות האנגלית של המדינה.

בשנת 1789 עשו אוניות אמריקאיות את דרכן צפונה כדי להצטרף לסחר בפרוות. סחר הפרוות השופע, כמו גם מיזמי דיג וציד לווייתנים במים מול חופי אלסקה היו סלע מחלוקת בין כמה מדינות שונות במשך שנים רבות.

אלכסנדר ברנוב מרוסיה הקים וניהל בסופו של דבר עמדות מסחר בכל אזור האי קודדיאק. עמדות מסחר נוספות שפותחו על ידי ברנוב בנמל סנט פול, הנסיך וויליאם סאונד וקוק אינלט, סייעו להקמת מושבות ברחבי האזור, שלבסוף התפרסמה כאלסקה הרוסית.

ברנוב הקדים את זמנו במובנים רבים. הוא התעקש וקידם הזדמנויות חינוכיות לאלכסנים ילידים. תחת הדרכתו והנהגתו נוצרו בתי ספר; יישובים וכפרים התבודדו פחות והחלו לעבוד יחד באופן שמעולם לא עשו. ילידי אלסקה הגדילו את שטחי הציד והדיג שלהם במורד החוף כמעט עד מה שכיום הוא קליפורניה. הקהילות והכנסיות האורתודוכסיות הרוסיות הצביעו על קו החוף לאורך אלפי מיילים.

ההשפעה הרוסית המשיכה להיות בולטת עד 1867, אז שר שר החוץ האמריקני וויליאם ה. סוארד ניהל משא ומתן לרכישת "אלסקה הרוסית" והפך אותה לשטחה של אלסקה, שטח בבעלות ארצות הברית של אמריקה. 375 מיליון דונם של קרקעות החליפו ידיים תמורת 7.2 מיליון דולר. זה היה, במשך שנים רבות המכונה המזלגלים בשם "האיוולת של סוארד" ונחשבה שממה קפואה ובזבוז כסף רב.

אך לא יותר מדי שנים לאחר שהשתלטה על אלסקה, השיא את העניין האמריקני בזכות גילוי הזהב לאורך המרחב העצום הזה של יער, נהר וקו החוף.

"העומס הזהב של קלונדייק" משנת 1896 לא היה תחילתו של כריית הזהב באלסקה. תביעת הזהב הראשונה הועלתה בערוץ גסטינו ליד מה שעכשיו הוא ג'ונו בשנת 1880. למעשה, אף על פי שזו לא עובדה מוכרת בדרך כלל, לא מעט כריית זהב נמשכה לפני שיצאה הבהלה הידועה לשמצה של קלונדייק.

1900 הייתה שנה ענקית לשטחי אלסקה. באר השמן החקירה הראשונה מאוד קדחה באותה מפרץ קוק באותה השנה עם תוצאות מבטיחות. באותה שנה, 20,000 כורי זהב ירדו בחופי נום, שם התגלה זהב ממש ממש על חופי, פיות הנהרות וחופי חול באוקיאנוס. הכפר נומה ממוקם הרחק מצפון לחוף ים ברינג - לא בדיוק מקום קל לגישה אליו, אבל זהב הוא זהב.

גם בשנת 1900; בירת שטחה של אלסקה הועברה מסיטקה לג'ונו, והושלמה המסילה הלבנה ומסילת יוקון - כולם באותה השנה!

הטריטוריה של אלסקה עמדה על סף עתיד מזהיר.

הוראות וידאו: פרק 4 - כיצד צמח ישראל הקדום (ההתנחלות) - סדרה מסע אל ישראל הקדום עם פרופסור ישראל פינקלשטיין (מאי 2024).