מגיבור לאפס מידות - הסיגליות המתכווצות של האופנה
הזוהר והזוהר של משקפי האופנה השנה משבועות האופנה בלונדון, ניו יורק וברחבי אירופה האפילו לחלוטין על ידי ויכוח אחד גדול. דיווח מהמטיילים והמסלולי המסלול, במקום הגילויים הרגילים של מה שיהיה חם, באילו צבעים יש להיזהר ואילו מעצבים חדשים לצפות בהם, עיתונאים ומבקרים חלקו מוביל משותף - האם הגיע הזמן לאסור את גודל אפס?

לוויכוח השנוי במחלוקת זה היו בתי אופנה עילית, מעצבים, אמצעי התקשורת, דוגמניות המסלול והציבור הרחב. מהו משקל מקובל? מהי צורה טבעית ובריאה? איך זה ישנה את פני האופנה?

קיום בנות יפות במיוחד על המסלול אינו תופעה חדשה. מעצבי אופנה בוחרים דגמים גבוהים ודקים בכדי להציל את הקולקציות שלהם במשך שנים רבות, כאשר ההסכם המקובל בתעשייה הוא שבגדים פשוט נופלים טוב יותר על מסגרות צרות יותר ונראים קשוחים יותר. הזרז הטרגי שהצית את פרץ זה היה מותם של שני דוגמניות דרום אמריקאיות, אחיות שמאמינות על ידי התקשורת המקומית האורוגוואי, מתו כתוצאה מהתקפי לב קטלניים, הקשורים לאנורקסיה ותזונה לקויה. מותם של שתי נערות צעירות אלה התחיל ויכוח עולמי סביב המסורות ההפכפכות של דוגמנות לטייל בדרך, וכתוצאה מכך חלק ממדינות אירופה ובתי האופנה האוסרים על דגמי Size Zero האלה כביכול לעבוד בשבוע האופנה, במדריד האוסרת על כל הדגמים עם BMI (Mass Body) מדד) של פחות מ 18 (BMI מתחת ל 18 נחשב כמשקל לא בריא על ידי ארגון הבריאות העולמי).

עם זאת, מארגני שבועות האופנה של מדינות אחרות, כולל לונדון, סירבו ללכת בעקבותיהם, וטענו שהם כבר מבקשים ממעצבים להשתמש רק בדגמים בריאים על המדרכה ואינם צריכים לאסור אף אחד מהקאסטים הדקיקים שלהם.

הסתירה הגדולה ביותר בויכוח זה נותרה זהה מאז ומעולם - שהבגדים האלה המוצגים על המדרכה בסופו של דבר יותאמו ויתורגמו לרחוב הראשי, בסופו של דבר ניתן למצוא בארונות הבגדים שלנו במידותינו - אז מדוע תעשיית האופנה מסרבת מייצגים נשים אמיתיות מכל הצורות והגדלים?

על קצה הוויכוח, נשים רבות שהן רזות באופן טבעי ומסגרת קטנה, ייפלו בצורת אפס חמקמקה זו בגודל המסווג כ- 0 בארה"ב וגודל בריטניה עם נתונים סטטיסטיים חיוניים של חזה 31.5 אינץ '/ מותניים 23 אינץ' / 34 מותני סנטימטרים, כתוצאה מהגנטיקה הטבעית שלהם, לא כתוצאה מרעב לעצמם. מי אם כן, מחליט מה המשקל הבריא ומה הגודל המקובל לדגמים?

אין ספק שעולם האופנה המתכווץ בצורה מסוכנת, על רקע הקסם התקשורתי מ"סלבריטאים רזים ", מערים לחץ נוסף על נשים בעלות רושם להשיג יעדים לא מציאותיים ולא בריאים.

עם הדיון בגודל אפס מגיעה ההתקדמות בצורה של קידום אידיאלים בריאים יותר וביצוע שינויים גדולים בעולם האופנה העילית, אולם האונקציה באמת טמונה במובילי התעשייה אם יש לבצע שינויים ארוכי טווח. סוכנויות הדוגמנות, צוות הליהוק, מעצבי האופנה, המעצבים ומדיה האופנה הם שאחראים בחלקם להוביל את הדרך ביצירת תדמית חדשה ובריאה שנשים ונערות לשאוף אליהן, ליצור טרנדים שכולנו יכולים לעקוב אחריהן, לבחור בהן מודלים בריאים שכולנו יכולים להתייחס אליהם.