האם יש מה לסלוח
תוך כדי התבוננות בחיים בנסיגה לאחרונה, עלה בדעתי שאם החיים הם השתקפות של התודעה שלנו אז כל מי שאנחנו פוגשים וכל מה שקורה לנו נמשך אלינו למטרה ספציפית.

כולנו ממהרים מדי לשפוט ולהאשים מצב אחר במצבנו, או בעשיה שגויה נתפסת, שאנחנו שוכחים מהיקף החוק של הקארמה. מי שעוסק בבודהיזם מאמין שאנחנו מושכים לעצמנו נסיבות ומצבים על פי מעשינו, מעשינו ומחשבותינו.

כאשר אנו פועלים בדרכים היוצרות אושר לעצמנו ולאחרים אנו מושכים דומים לעצמנו. באופן דומה, אם אנו פועלים בדרכים הגורמות לאומללות בעצמי ובאחרים, אנו מושכים בעין. מסורות מסוימות מכנות זאת חוק המשיכה.

זו הפכה לאמונה פופולרית שכולנו בסופו של דבר תדרים מכוונים היטב הפולטים את הכוונה שלנו ליקום ומושכים אליהם תדרים דומים בצורה של חוויות. אם התדר שלנו מוגדר למשוך חוויות 'שליליות' בגלל תהליך המחשבה השלילי וההתנהגויות שלנו, האם באמת יש לנו על מי לסלוח כש"דברים רעים "קורים לנו?

סליחה משמשת בדרך כלל כאשר אנו עושים שלום עם מישהו אחר פעולה נתפסת שאיננו אוהבים. במקום האשמה הרגילה, הכעס ותחושת השנאה שאנו עשויים לחוש כלפי האחר, אולי יש יותר רגשות הכרת תודה.

הצגת הכרת תודה על השיעור שהאדם הביא לך, וההשתקפות בחזרה אליך שהמחשבות שלך אינן תואמות את מה שאתה מעדיף לחוות עשויות להיות יותר פרודוקטיביות.

כשאנחנו יכולים לראות את 'השיעורים' שלנו בדרך זו אולי יהיה קל יותר לקחת אחריות על העצמי שלנו ועל מעשינו. התגובה הראשונית שלנו על אי צדק נתפס היא בדרך כלל לא להיות אסיר תודה, אולם כשאנחנו חושבים על זה, אולי זה יהיה המועיל ביותר עבור כל המעורבים.

לרוב אנחנו לא באמת רוצים לקחת אחריות על 'הדברים הרעים' שקורים לנו, כך שקל יותר להאשים אחר. לאור הקארמה וחוק המשיכה, האם אתה חושב שניתן יהיה לראות בכל סיטואציה משהו שאתה משך אליך מסיבה '?

אולי במקום למצוא מחילה בלבך לאחר, אנו מוצאים סליחה לעצמנו על הפעולות שהצגנו אשר משכו את המצב בו אנו נמצאים. אולי ניתן יהיה לראות זאת כהזדמנות להתבונן במבט איזה 'תדר' אנו פולטים ועושים את השינויים הנחוצים בתוכו.

הוראות וידאו: על חוף הסליחה חלק ג- האם על הכל ניתן לסלוח? (מאי 2024).