חיים כל קול ושר

• מאי 6, 2024

שיר זה נכתב כשיר בשנת 1900, ושם התפרסם כ'ההמנון הלאומי 'לאמריקאים אפריקאים. לאחר בחינת מספר מקורות מידע על המזמור ביחס למקורו, ההיסטוריה לא לגמרי ברורה. מה שידוע בוודאות הוא שהמילים נכתבו על ידי ג'יימס וולדון ג'ונסון (1871-1938) והיא נקבעה למוזיקה של אחיו של ג'יימס ג'ון רוזמונד ג'ונסון (1873-1954)

מקורות מסוימים מצביעים על כך שהשיר בוצע במקור כשיר מאת הליריקן שלו, כדי להכיר את ספר ט. וושינגטון בפני קהילת בתי ספר מופרדים של ילדי כושים לחגיגת יום הולדת של אברהם לינקולן. ג'ונסון היה מנהל בית הספר. מקורות אחרים מציינים כי השיר הושר על ידי מקהלת הילדים ללא אזכור של ספר ט. וושינגטון. השיר מכיר במאבקי הגזענות אך מצהיר תקווה לעתידם של אמריקאים שחורים. זה נותר היום סמל נוצץ לזכויות האזרח באמריקה. ג'יימס עבד ללא לאות במהלך חייו למען זכויות אזרח. הוא היה חבר פעיל ב- NAACP וכיהן כמזכיר המנהל בשנת 1920 עבור אותו ארגון.

מילות השיר הזה פותחות רגשות מכל הלב מהול בייאוש, תקווה, הארה, אמונה, גאווה ואהבה.

הרם כל קול ושיר,

'טבעת אדמה ושמיים,
צלצול עם הרמוניות החירות;
בואו לשמחתנו לעלות
גבוה כמו שמי האזנה,
תן לזה להדהד בקול רם כמו הים המתגלגל.
שר שיר מלא באמונה שהעבר האפל לימד אותנו,
שר שיר מלא בתקווה שההווה הביא לנו;
מול השמש העולה של היום החדש שלנו שהחל,
בואו נצעד אל הניצחון.

סתום את הדרך שרצינו,
מר המוט הנושא,
הרגשתי בימים בהם מתה התקווה שטרם נולדה;
עם זאת עם פעימה קבועה,
אין רגליים עייפות
מגיעים למקום שאבותיו נאנחו?
עברנו דרך שדמעות הושקו,
באנו, דורכים את דרכנו בדם של השוחטים,
מתוך העבר הקודר,
״עד עכשיו אנו עומדים סוף סוף
שם נוצק הברק הלבן של הכוכב הבהיר שלנו.

אלוהי שנותנו העייפות,
אלוהי הדמעות הדוממות שלנו
אתה שהביא אותנו עד כה בדרך;
אתה שיש לך בכוחך
הוביל אותנו אל האור,
שמור אותנו לנצח בשביל, אנו מתפללים.
שמא רגלינו תועים מן המקומות, אלוהינו, שם פגשנו אתנו,
שמא, לבנו שיכורים מיין העולם, אנו שוכחים אתכם;
מוצל מתחת לידך,
שנזמין לנצח,
נאמן לאלוהינו,
נאמן לארץ מולדתנו.

הוראות וידאו: 3. חיים ישראל - נדודים | Haim Israel - nedudim (מאי 2024).