ניקולס בידל והבנק השני של ארה
כנראה שלא שמעת על אדם בשם ניקולס בידל. הוא היה בנקאי שכיהן כנשיא השני והאחרון של הבנק השני של ארצות הברית. הרעיון של בנק מרכזי הוא נושא בוער מזה שנים במדינה זו עד היום.

הבנק השני היה למעשה מקודם של הבנק המרכזי הנוכחי של הפדרל ריזרב. הבנק השני היה ממוקם בפילדלפיה. הנשיא אנדרו ג'קסון לא אהב את זה ועבד קשה כדי להתנגד לזה ובצדק. הוא מנע בהצלחה את חידוש אמנת ה- 20 שנה בשנת 1836 והבנק שקע בתהום הנשייה.

האינטרסים הכספיים שמאחורי הבנק השני התגייסו בכך שגרמו לדיכאון בניסיון לגרום לאנדרו ג'קסון להקים מחדש את הבנק המרכזי ללא הועיל. אבל זה סיפור אחר בפני עצמו שלא ידונו כאן היום. הבנק השני שרד זמן מה כמוסד שכיר במדינה, אך לבסוף נכשל.

מספר סידורי 8892 של בנק ארצות הברית, שטר של 1,000 דולר, הוא אחת הרפרודוקציות המפורסמות ביותר בתחום הנומיסמטיקה. בצד הנושאים של הבנקאות המרכזית, לבידל הייתה אישיות ששפשפה אנשים רבים בדרך הלא נכונה וזה בהחלט היה פגם אופי קטלני בהתמודדות עם פוליטיקאים המחזיקים את עתידך בידיהם.

בידל ניסה לרסן את נושא כספי הנייר לפי מה שחברי התחביבים רבים מכנים כעת בנקים לחתולי בר. בנקים אלה זכו לכינוי זה מכיוון שרובם נמצאו בין חתולי הבר כמו הרחק מכל מקום נוח.
"אופן הפעולה" שלהם היה להשיג אמנת בנקאות ממלכתית, להנפיק כמויות גדולות של כסף מנייר, ואז לקפל, ולהשאיר אנשים תקועים עם שטרות והלא מזל.

הבנק של בידל אסף את השטרות הללו לפני שהבנק המנפיק התקפל והגיש אותם באופן שגרתי לבנק המנפיק לתשלום ב"כסף אמיתי ". למותר לציין שזה גם לא הפך אותו לפופולארי. בכך הוא ניסה להכניס קצת משמעת למערכת הבנקאית ולממן עודפים באיבו.

בשנת 1833 אנדרו ג'קסון החליט למשוך את כספי האומה מהבנק השני. ג'קסון נאלץ לעבור בין כמה ממזכירי האוצר כדי למצוא מישהו שלא התנגד לו להעביר את הכסף מהבנק השני.

מול הסיכוי לאבד פיקדונות פדראליים, העלה בידל את הריבית והוליד מיתון בניסיון להפעיל לחץ על ג'קסון לחדש את אמנת הבנק השני. ניסיונותיו נכשלו והותר על אמנת התוקף לפוג